פרוזה פיוטית:
אלוהים ואני / זאב ליכטנזון
אני רק שאלה.
רק שאלה.
כבר שנים עומד בתור.
תגיד אלוהים
אתה כזה חמור,
היו זורקים אותך מהטכניון
ואפילו מהעממי
כשזה מה שהמצאת ובראת
מהחומר התהומי.
ועם החפיף של ששת הימים
אנחנו. נדוננו לחיות
על פני יבשות וימים.
ומה עם הלילות והכוכבים
שם אנחנו לא ישנם ולא ישנים.
תן סיבה טובה להיות הדבר הזה
של היום השישי.
רואים שהתעייפת אחרי עבודה קשה ומפורטצ'ת של חמישה ימים.
לא יכולת לקחת שבת כבר ביום שישי
ולהניח לנו להיות המצאה אחרת
של מישהומשהואחר???
ככה יצא לך ואתה לא מוכן לוותר,
ובשביל להפטר ממך ומשכמותך
צריך פשוט למות ולא להיות יותר?
טוב,אז הנה אני חי, ואפילו דוחף את עצמי בתור,ומה יוצא לך מזה,תמונת מחזור?אני פה רק שואל ואפילו את השאלה לוקח בהשאלה ממישהו אחר,ההוא שתמיד רק מדבר ומאחר,אבל תשובות יש לו רק באחוריים, בזנב שמת להשתחרר.
אתה בכלל שומע,אתה בכלל ישך,
או שאני,סתם מדבר ומקטר רק בשביל
להמציא אותך.
ואם אגיד לך שזו תפילה,אתה קונה?
אתה עונה?
כי מי אתה בכלל?
המצאה של האני המטומטם, שלא יודע מה הוא עושה פה,ומה ככה ובכלל?
אתה ( אתה??)כזה חכם על חלשים,דופק אותנו יחד,עכברים,גברים ,נשים.
מועך אותנו חרא
בסוליות העננים,
לא מתכופף עם שקיות של קקי,
להרים.
משפריץ עלינו ים של שתן שאלות,בורח,מתחבא בשרותים של הבנות,העקר, לא לענות,( ו או בשרותים של הבנים,אבל זה תרגום לחכמים ולמבינים),אתה קדוש,אתה נדוש,
לא אצבוט אותך בקושיות
,כליום בין שתיים לשלוש
( זה זמן רקיע - לא להפריע).
כי שלך ואתך
סוד היקום
וכמו שכבר בילדותנו אמרנו
אל תבלבל לי בקומקום
אתה,אין לך אלוהים,אתה ( אתה??)
מבלבל לי את השכל ,שנשרף עם כל הביטנה והבפנים.
מתיז בי שדים ושרפים ,
בעוד אני תוהה במרכבות של שרעפים.
נהנה מזה?
אתה( אתה??) אפילו לא יכול לחזור בתשובה,כי אתה(אתה??), כבר אתה(אתה??),אבל אני,
אני מה?
