שיר:
אֲהַבְתִּיךָ בַּקַּיִץ/ ע'אסי וּמַנְסוּר רַחְאבַּנִי מערבית ראובן שבת
בְּיָמִים קָרִים, וּבִימֵי חֹרֶף
הַמִּדְרָכָה הִיא אֲגַם, וְהָרְחוֹב הוּצַף
הַנַּעֲרָה הַזֹּאת מַגִּיעָה מִבֵּיתָהּ הַיָּשָׁן
וְהוּא אוֹמֵר לָהּ חַכִּי לִי!
וְהִיא מְחַכָּה עַל אֵם הַכְּבִישׁ.
וְהוּא שָׁכַח אוֹתָהּ , וְהִיא נוֹבֶלֶת בַּחֹרֶף.
אָהַבְתִּי אוֹתְךָ בַּקַּיִץ... אָהַבְתִּי אוֹתְךָ בַּחֹרֶף.
חִכִּיתִי לְךָ בַּקַּיִץ... חִכִּיתִי לְךָ בַּחֹרֶף.
וְעֵינֶיךָ קַיִץ... וְעֵינַי חֹרֶף.
נִפְגַּשְׁנוּ, אֲהוּבִי.
מֵאֲחוֹרַי קַיִץ וּמֵאֲחוֹרֵי חֹרֶף.
עָבַר הַזָּר וְנָתַן לִי אִגֶּרֶת.
אֲהוּבִי כָּתַב אוֹתָהּ בִּדְמָעוֹת עֲצוּבוֹת.
פָּתַחְתִּי אֶת הָאִגֶּרֶת, אוֹתִיּוֹתֶיהָ דָּהוּ.
וְחָלְפוּ יָמִים, וְשָׁנִים שֶׁל נִכּוּר של שִׁכְחָה בֵּינֵינוּ.
וְאוֹתִיּוֹת הָאִגֶּרֶת נִמְחֲקוּ עַל יְדֵי הַחֹרֶף.
אָהַבְתִּי אוֹתְךָ בַּקַּיִץ... אָהַבְתִּי אוֹתְךָ בַּחֹרֶף.
חִכִּיתִי לְךָ בַּקַּיִץ... חִכִּיתִי לְךָ בַּחֹרֶף.
וְעֵינֶיךָ קַיִץ... וְעֵינַי חֹרֶף.
