מאמר

פילוסופים נגד אלוהים   -  על  הספר  ומסביבו / עמיקם יסעור

ספר בן 100 עמודים  בהוצאת הבה לאור ורדיקל. העורכים הם עודד כרמלי ויונתן יעקבזון. עורך הלשון הוא עומר ולדמן. כותרת המשנה של הספר הזה  :מסה על אמונה בספק.

 כמה אנשים שיעצו למחבר  :  העורכת ,ד"ר עלמה כהן ורדי, המתרגם, רונן סוניס, הסופר ד"ר יניב איצקוביץ. יואב עזרא ואחרים.  העורך  :עודד כרמלי

אחד מעורכי הספר, עודד כרמלי, נולד בפברואר 85. הוא פרסם כמה ספרי שירה בהוצאות עכשיו, אחוזת בית והוצאת הבה לאור. ורומן בהוצאת כתר. כרמלי ייסד עם ויזן את כתב העת "כתם,"  ואת פסטיבל שירי תל אביב. ייסד בעצמו את כתב העת "הבא להבא" ואת הוצאת הספרים  "הבה לאור".

הספר ,"פילוסופים נגד אלוהים", הופיע ב 11 ביוני ,2025 יומיים לפני מלחמת איראן,. ועורר חגיגה גדולה ומוצדקת.  כבר כעבור שבועיים וחצי  ראיינה שירי לב ארי את המחבר במוסף הספרותי המשובח של ידיעות אחרונות בעריכת אלעד זרט.  התפרסמו בפייסבוק תגובות שונות לספר. שתיים מהן לכדו את עיניי.  זו בעולם הספרים של שניר  פלג וזו של המסאית והסופרת, ארנה קזין.  ראובן מירן, הסופר ועורך הוצאת נהר, העלה לאינטרנט את המבוא לספר.  השקה כפולה של הספר ב יום חמישי 24 יולי   2025  בבית רדיקל  תל אביב. האחת בשבע בערב  השנייה בתשע בערב. לפי בחירת כל אחד. הספר יימכר שם בזול. ראיון מעניין עימו ערך גם אמיר בן ארי. ראו בגוגל.

הספר יעניין גם אנשים מתחום פילוסופיה וגם כאלה שלא למדו. אני בוגר המחזור השלישי של החוג באוניברסיטת חיפה 1972 גם זוגתי  סיימה באחד המחזורים הראשונים.

מתוך האינטרנט על המחבר

ד"ר ג'רמי פוגל, יליד מארס, 198;1, פילוסוף, משורר, מסאי. , גדל במשפחה חרדית ב אמסטרדם  עלה לארץ. הוא  מרצה במחלקה לפילוסופיה יהודית ובבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. כמו כן הוא מנהל אקדמי ב"עלמא", מלמד בסמינר הקיבוצים ומרצה על פילוסופיה לציבור הרחב במגוון פורומים. לג'רמי תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת קיימברידג' ותואר שני ותואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. מחקרו בחן את המתח בין אוניברסליות לפרטיקולריזם בפילוסופיה היהודית המודרנית, תוך התמקדות בהוגים היהודים-הגרמנים משה מנדלסון והרמן כהן. הוא המשיך לחקור סוגיות אלו כעמית בתר-דוקטורט באוניברסיטת המבורג. ג'רמי מעורב במיזמים אמנותיים וספרותיים עצמאיים שונים. ספרו הראשון, "תל אביב היא מים ועוד מחשבות חופימיות", יצא לאור בהוצאת "הבה להבא" ב-2019. מנחה גם בתוכנית הטלוויזיה :"אתה חייב לקרוא את זה".

רקע  תרבותי לספר

לדעתי מאמצע שנות השבעים החלו דוברי התרבות החילונית לפרסם יותר ויותר 'דברים נוקבים. במקביל לעליית גוש אמונים לאחר מלחמת יום הכיפורים ותופעת  החזרה בתשובה   1975 ספרו של משה קרוי בן ה 26, "חיים על פי השכל" שהעמיד במרכזו רציונליזם אגואיסטי חילוני נוסח איין ראנד ונתנאל ברנדן. לאחר שנה ב 1976 ספרו המקיף והמעניין של פרופסור גרשון ויילר בן ה 50 מאוניברסיטת תל אביב "תיאוקרטיה יהודית"   תנועה חילוניל שנוסדה ב 1977  על ידי   יצחק חסון והיו חברים בה עוזי אורנן, רפאלר מאהלר  ורם מואב     ספרים בשנות השמונים ואילך שפרסמו הפרופסור לרפואה דן מלר ואשתו מופיה. בעקבות חזרתו בתשובה של בנם.  קובץ חילוני שערך פרופסור אביעד קליינברג יליד 55 ב 2004  בשם  "לא להאמין  מבט אחר על דתיות וחילוניות"  ב 2019 הופיע ספרו של קלינברג מדריך לחילוני  ובמקביל ספרו של רן פרומן יליד 68   "הדרך החילונית.      לכ לאלה קדמו תנועות כמו הכנענים והלידה למניעת כפייה דתית והפגנותיה בהן בלט אורי אבנרי.

חמשת פרקי הספר :   דיוויד הקדוש     נגד אלוהים ?    זמזומי הספק הקדוש     הספקנות המוארת של פירון     מי שמאמין לא מאמין.  .

 מסה זאת  היא חלק מטרילוגיה  פילוסופית. חלקיה הבאים יהיו : אנטי כריסטוס ואנטי משה -  על ניטשה ושפינוזה, אשר הפיצו, לדעת פוגל, צורה של גאולה חילונית.  החלק השלישי יוקדש  לפרויד. ולמארקס.

כמה ממעלותיו של הספר הזה  : 1. חשובה מאוד המקוריות הלא שגרתית של המחבר. 2.  הבהירות.   3. הרטוריקה הנוחה לקריאה של שיחה עם קריצות. 4. הברק שבהצגת הטיעונים. 5. ההומור 6 . ההנאה שבקריאה .  7.היותו של המחבר אמן הפולמוס בעל  כושר שכנוע.    8. היעדר הפגנת למדנות של המחבר. 9. יכולת הפרשנות הממוקדת של המחבר.10. הספר הוא  חגיגה של הרציונליזם.   11. הקריאה למחשבה ביקורתית .

גדול הוא תפקידו הפילוסופי של הספק. ואזכיר כאן שני ספרים מרתקים שהופיעו בזמנו בהוצאת מאגנס: "על הספקנות", מאת פפיטה האזרחי 1966. וכן "מגמות בתולדות הספקנות "מאת עדי פרוש,. 1974. שניהם מרצים לפילוסופיה.

 ג'רמי פוגל מתמקד במסתו בכמה פילוסופים  במיוחד בדיוויד יום ובאפלטון.  הספר מלמד גם כיצד להתמודד עם מאמינים אורתודוקסיים. הספר של יום , הפילוסוףבן המאה ה 18 ,יצא שלוש שנים אחרי מותו ושמו  "דיאלוגים על הדת הטבעית." (יום נפטר ב 1776 בהיותו בן 65)  מענין הסדר  בו בחר פוגל לכתוב את ספרו. לא בסדר כרונולוגי. הוא לא הציג את סוקרטס ופירון ,היוונים הקדמונים בהתחלת מסתו. . הוא פותח דווקא בדיוויד יום הסקוטי בן המאה ה 18. תקופת הנאורות וההשכלה. ולא בכדי. נדמה לי כי יש שני טעמים לכך : האחד :להעמיד במרכז את הגות מתנועת ההשכלה הרציונליסטית.  והשני, חשיבותו של יום בעיניו. ג'רמי פוגל בוחר להתמקד בספר על הדת ולא ב "מסכת טבע האדם,. חיבור נודע אחר של יום.

מאחר ואין בדעתי לכתוב תקציר של הספר אציין רק כי במבוא מדבר המחבר על מושג התכלית, על היכולת לשאול שאלות על שפינוזה, על פחד מפונדמנטליזם ועל סוג של שיחות נטולות טעם.

בפרק על יום שהוא מרכזי. כותב המחבר בהתלהבות יתרה על מקומו של בתקיפתץשני עמודי התווך הפופולאריים  ביותר של אמונה באלוהים : האפשרות להסיק את אלוהים מהטבע  וכאפשרות לדעת משהו על אלוהים מתוך הניסים בכתבי הקודש. הוא מתייחס לטיעון שנקרא טיעון  השעון ולגרסה עכשווית שלו. אחר כך הוא מצטט משפט גאוני ששמע מחבר לספסל הלימודים בחוג לפילוסופיה בבריטניה... הטיעון הזה בכלל קשור לנושא אלוהים והיקום. ג'רמי פוגל. המתייחס גם לניסים ומציע לנו כיצד להגיב כאשר מישהו מספר על נס. הוא מתאר כיצד יצטיירו מנהיגים דתיים כמו משה וישוע ללא הניסים. בהמשך מתייחס פוגל לביקורת  המפורסמת של יום על הסיבתיות ודברים שלמד פוגל עצמו מהמרצה שלו, קרייג. פוגל מותח ביקורת על הגישה האנרופומורפית כלפי האל ומזכיר את רמב"ם ואת פיתגורס.

כמה מילים על יום  ותקופתו.

יום חי בתקופת הנאורות .בימי שלטונם של השליטים הנאורים ושואפי ההשכלה יקטרינה הגדולה, פרידריך הגדול ושליטים פחות מלהיבים כמו ג'ורג' השלישי ולואי החמישה עשר .אשר אמר "אחרינו המבול". שנתיים אחרי ]פטירתו  ב 1776.ו נפטרו וולטר ורוסו. וולטר היה קשיש ממנו ב 17 שנים רוסו היה צעיר ממנו בשנה. קאנט היה צעיר ממנו ב 13 שנים. בשנת פטירתו נשמעה הצהרת העצמאות של ארצות הברית. ואדם סמית, סקוטי נוסף, בן גילו של קאנט לערך פרסם אז את ספרו הנודע" עושר העמים" ספר יסוד בכלכלה מודרנית ובהתפתחות הקפיטליזם. באמצע שנות הארבעים של  חייו התרחשה גם את רעידת האדמה הקטלנית בפורטוגל, אשר בעקבותיה כתב כעבור 4 שנים וולטר את הרומן הפילוסופי שלו "קנדיד" ,המלעיג על האופטימיזם של לייבניץ ותפיסתו את עולמנו כטוב שבעולמות.  לייבניץ  נפטר ארבעים וכמה שנים קודם, כאשר וולטר היה רק בן 22. בשנות הארבעים והחמישים לחיי דיוייד יום  התרחשה  מלחמת שבע השנים ,אשר רבים  רואים אותה כמלחמת העולם הראשונה .  כאשר נפטר יום היה גתה בן 27 וכבר הספיק לפרסם את י"יסורי ורתר הצעיר,. הגל היה צעיר מיום ב 49 שנים. בין הספרים  שבהם  הנמצא חומר על יום ראו: ספריהם של וינדלבנד, ש. ברגמן על תולדות הפילוסופיה. ספר של  א.וינריב על הפילוסופיה של המוסר,  וגם   במפתח הספר "נאורות "בסדרת הרעיונות שערך גדי טאוב בה וצאת מוסד ביאליק 2016. יש שם פרק על הנאורות הסקוטית וגם אזכורים רחבים של יום בפרקים אחרים.

בדיון על אפלטון מתמקד פוגל בעיקר  בדיאלוג  א"פולוגיה, , התנצלות. שהיא נאומו של סוקרטס בפני חבר שופטיו האתונאים.. עוד מזכיר פוגל דיאלוג נוסף של אפלטון   מן התקופה המוקדמת בשם "אותפרון,".. פוגל מתמצת חלק מדברי סוקרטס. למשל ע ליחסו אל המוות. שאלת הטוב, יחסו למושג אירוניה מסביר את סוג אמונתו. מפרש את משפטו" אני יודע שאיני יודע דבר" מסביר את הקול האלובהי לו נשמע ומבאר את יחס סוקרטס לדברי האורקל מדלפי.

 בפרק על פירון הוא כותב על פילוסוף שפעל במאה הרביעית לפני הספירה  נפטר ב גיל 90 ב 270 לפני הספירה והשתתף כמלווה במסעות הכיבוש של אלכסנדר מוקדון .  הוא כותב שם על מפגש בין פילוסופים יוונים לפילוסופים הודים. מסביר את ספקנותו של פירון. את מושג השהיית השיפוט.  פוגל מספר על מפגשו  שול עם אישה מבריקה ועל טענתה לדגבי תוכניותיו של אלוהים.

כן מקדיש  פוגל פרק לפילוסוף בן המאה העשרים בשם אייר. אם זכרוני ואינו מטעה אותי יובל שטייניץ מתמודד  גם עם אייר בספרו השני מ1991  לעולם תהא המטפיזיקה.  אייר חי בשנים1910-1989  אתאיסט שביקש אימות לדברים  וחוויה מדהימה שעבר בגיל 77. ובסיום מבהיר פוגל בקצרה את עמדתו.  הוא קורא לחזור בשאלה. לחשוב בביקורתיות. זו מטרת ספרו המיוחד.

.