בכיוון הרוח רפורמה משפטית ? כן, אבל אחרת מאמר מאת נתן גפן

מאמר:

רפורמה משפטית ? כן, אבל אחרת/ נתן גפן

לאור הממצאים המתפרסמים בארץ אודות חוסר האמון של הציבור כלפי מערכת השפיטה, חייבים לשנות את מערכת המשפט בישראל ולעשות זאת על בסיס שני עקרונות שלא מספיק מודגשים.

העיקרון הראשון הוא התייחסות לשופטים כאל אנשים בעלי תכונות רגילות שכוללות גם תכונות שליליות, ולשם כך יש להוסיף כלי בקרה יותר יעילים, וכלים נוספים, על מנת לצמצם את האפשרויות לשימוש לרעה בסמכויות שיש לשופטים או לפרקליטים.

העיקרון השני קשור למערכת משפטית הידועה כ"בית דין תורה". עם ישראל בנה לעצמו מערכת משפטית משלו, ובמקום הוויתור על מערכת זאת, יש לנצל את מה שנבנה במשך דורות, כלומר, הפך להיות חלק בלתי נפרד מתרבות היהודים.

זה השינוי הראשון שצריך להיעשות:

לחייב כל עו"ד שמסיים לימודי משפטים בישראל, לדעת גם את "דין התורה". עו"ד שמגיע מחו"ל חייב ללמוד את "דין התורה" ולעבור מבחן ידע בנושא, על מנת לקבל רישיון לעבוד כעו"ד בישראל.

בבית "דין התורה" השופטים ועורכי דין המייצגים את המתדיינים, חייבים להיות בהשכלתם עורכי דין רגילים.

רשימת הרפורמות הנוספות שצריך לעשות:

•	צילום כל מהלך המשפט באמצעות מספר מצלמות שיוכלו לצלם מכל הזוויות הנדרשות
•	חובת כתיבה של פרוטוקולים, וצילום בכל הישיבות של ועדות מינויים.
•	חובת הנמקה לפני פסיקה והכרעת הדין.
•	שופטים יתמנו רק לאחר ניסיון של מספר שנים במשרדי עו"ד אזרחיים, ואחרי זמן צינון ממושך (7 שנים בבריטניה) לאחר עבודתם בתביעה.
•	רציפות: משפט שלא הסתיים חייב להימשך למחרת. היה והשופט לא מסוגל להמשיך, אזי יתחיל המשפט מראשיתו בפני שופט אחר. יש לקבוע תקרת זמן קצוב – ימים, שבועות וכד', למקרים כאלו, וכאשר שופט עובר על זמן קצוב זה, הוא לא יקבל מקרים חדשים לשיפוטו, ואף יעמוד בסכנת פיטורין בפיצויים מופחתים, או ללא פיצויים כלל.
•	למצוא דרך בה אזרחים יכולים לתבוע שופט או פרקליט מדינה. אולי דרך הזמנת אישיות מחו"ל לניהול המשפט ואולי גם מושבעים.
•	להוסיף אפשרות לנהל משפט עם נאמנים (בדומה למושבעים) שלא קובעים אשמה, אלא לאחר סיום התהליך קובעים האם הנאשם קיבל יחס הוגן, האם ההנמקה והתוצאה הגיוניות.
•	להקים בתי משפט מהירים לתביעות קטנות פליליות, עם קטגור וסנגור ממשלתיים וענישה מוגבלת. בית המשפט הזה אמור לפעול 24 שעות ביממה.
•	להגביל משך זמן לתיק פתוח לנחקר.
•	רוצים השופטים להשתמש בטענת עילות סבירות, בטענת אימון הציבור, בטענת מידתיות או משהו אחר, שאין בחוקים הגדרה ספציפית לבחינת הטענה, יסתמכו גם על דין תורה. לכך יוזמן לבית המשפט דיין לשם קבלת ייעוץ מבית המשפט הרבני. במקרה זה יש לאפשר אי רציפות מוגבלת בדיון.
•	שופט שרוצה לדחות את הכרעה למועד אחר, או מזמין דיון נוסף בתיק שכבר הוכרע, או התיק הועבר לדיון לפני שופט אחר, חייב למסור בכתב את הסיבות לכך לממונה עליו במערכת משפט ולקבל אישור על כך. הצדדים במשפט המתנהל צריכים לקבל עותקים של מכתב השופט, וצריכה לעמוד להם האפשרות להגיב לממונה הבכיר על המכתב הזה. כאשר השופט עובר על התקנה הזו, הוא עלול להיות מפוטר בפיצויים מופחתים או אף ללא פיצויים כלל.
•	אין היום לכנסת אפשרות לחקור לעומק. יש לבנות שיטה בה הכנסת תוכל לחקור את האמת לאמיתה.
•	אלופי צבא ומפקדי משטרה בכירים צריכים לעבור צינון ארוך יותר.
•	כל משרד ממשלתי חייב להשיב בכתב לפניה בכתב. יוטל עונש על פקידים שיפרו הוראה זו.
•	להקים גוף לביקורת פרקליטות, שב"כ, משטרה.
•	במקרה של הפרת חוקים ותקנות, יש להטיל עונש משמעותי על הפרקליטים, השופטים ועל כל הממונים האחרים על קיום החוק במקרה של הפרתו.
•	יש ליצור מנגנון נפרד לשפיטה על עבירות של חברי כנסת, הקשורות לתקנות הכנסת (למשל הצבעה כפולה).