סיפור:
אקסים ואיקסים/ גרמאו מנגיסטו
"מרזחן, הבא נא לנו בקבוק יין אדום משובח וזוג ספלי אדירים בתוליים, שאיש מעולם לא נגע בהם, שהלוא אליהם נפשנו יוצאת." כך ביקשתי בשבתי במרקדה על מושב מאריך רגל, סמוך למקום שבו מוזגים משקאות ממינים שונים.
"ספלי יין במסבאה עוברים מיד ליד בין מסובים רבבה, וחלילה חוזרים," העיר ידידי והרביץ פיהוק משתומם, ואני הרהרתי ביני לביני, איזה תמים אני.
"אנשים חופשיים אנחנו, דלתנו פתוחה לרווחה לכל המבקש לבוא אליה, וכל המזדמנים לוגמים יינות באותם גביעים, אולם בין משקה למשקה ספלי היין מחוטאים ומוגשים לאורחינו כחדשים," התערב המרזחן ולכסן אליי מבט מרצה.
מה אמר המרזחן? "שמע ידידי, דלתנו פתוחה," ואנוכי קלטתי, "דלתנו פרוצה להמון מזדמן." במרקדה המוזיקה פורצת בזעקה והאורות גלים־גלים מזדחלים על הרצפה. "הבט," אמר חברי, ובעזרת אצבעו המזהירה מבטי נאחז בעשרות גברים מעוררי אימה; אלו מזעזעים במרץ מוטות של מכונות משחק, אלו מעלים מחירי ההימור, אלו שופכים כוסות יין היישר לקיבה ואלו משחיזים מבטם ונועצים בחזותיהן החשופים של עלמות נאות וענוגות.
פתע, המוזיקה הרועשת נחלשת, פסיעות בתבניות קצביות ואחידות נשמעות מעבר לחלונות המלבניים של המרקדה, עקב אחר עקב, קול נקישות באות וקרבות. דלת המרקדה מתבקעת לאורכה ומולנו אישה מורמת בעקבי נעליים ארוכות ובעד זוג משקפיה האפורים עיניים חומות מתגלגלות והולמות בנו, ועשרות גברים חשופי חזה באים מכל פינה ומצטופפים סביבה; טבעת גברים ואישה מכותרת. חיש קל, משום מקום, צץ איש זר, ותכף ומיד מחליק עצמו לתוך מעגל הגברים ונעמד מול האישה. לכולנו נראה הזר זר לאישה, אבל הוא שולף מכיסו דף מוכתם ומקומט ושוטח אותו מול פרצופה. והיא ממלמלת, "כתובה."
עתה הנהנה האישה שוב ושוב. טבעת הנישואים שלה זהרה ואורה נשפך על פני הזר. יתר הגברים היטשטשו, ובה בעת הצטלצל זוג עגילי היהלום שלה בצדודיות פניה והתנדנד לצדדים. הזר, מעודד מההנהון ומודאג מנדנוד העגילים, בהה בנזר הבריאה, האישה, אך פתע יד מוצקה אחזה בעורפו והעיפה אותו אל מחוץ למעגל הגברים. הוא נפל, התגלגל, התעשת וקם, ואט־אט פסע אל העמדה שבה מוזגים משקאות חריפים, וישב והניף ידו החלשה בתנועה עצלה.
חיש מהר ניגש אליו המרזחן. הזר צועק, "הבא לי יין ישן בגביע בתול, שאיש לו נגע בו מעולם."
"אדוני," אמר המרזחן, "כל הגביעים כאן משומשים, לפחות פעם אחת כל הגברברים הרוקדים במרקדה לגמו יין בכל אחד מהם, ברם לאחר כל לגימה, הגביעים מחוטאים ומוגש בהם יין לאורחים, ולכן יסיר נא אדוני כל דאגה מליבו."
והנה בידיים רועדות, מסיר משקפיו הזר ומרכיב אותם שוב, ובעודו חוזה בגברים מתגוששים בגוב אריות, רחבת המרקדה, טבעת גברים מתהדקת סביב האישה והזר מוזג את היין היישר לתוך קיבתו, קם, מתנודד, פוסע אט־אט, ובה בעת תוחב מישהו לשונו לאפרכסת אוזנו של עמיתו ולוחש, "שוב האיש הזר הזה בא אל חמדת כולנו, בוא נקדים תרופה למכה, טרם יפרוש כסת סבלים ויבקש פרוטה מאהבת נעורינו, נרחיקהו ממנה."
"ככלל," אמר זה המיודע, "בנוכחות אישה נהג בסבר פנים יפות בכל עלובי עולם ואפילו באלה המחלצים ממך זעם וזעף, ולכן הבה נצרף הזר למעגל הריקודים והיה האיש הרגיש שגורלו שפר עליו ובא וקרב אל נזר הבריאה," ואהבה האישה רוחב ליבנו, וביקשה ביוזמתה להרחיקו הימנה, ורק בנו התאהבה.
והנה חיש מהר, כאילו נתגבשה רוח מתפתלת סביב צירה בלוליינות, הזר נסתחרר בתוך מעגל הגברים, פעם מנופפים אותו מעל ראשיהם, פעם מסובבים אותו סביבם ופעם פולטים אותו החוצה ותכף ומיד שואבים אותו פנימה. כמעט־כמעט הוא איבד נשימתו, והאישה צווחה, "די, די, אקסים, הניחו לו."
הזר הישיר מבטו אל הקול המושיע וחזה בדמות מסתחררת מולו ושאל, "מה זה אקסים?"
"אקסים אלו הם גברים שביקשו את ידי בימי נערותי, וליבי סגר את דופנותיו לפניהם ועד היום הזה הם נושאים שרידי אהבה בלתי ממומשים."
"מדוע תקראי להם אקסים?" חזר הזר, והאישה השיבה, "כי עד אשר מצאתי את בחיר ליבי, אותך, שבעים ושתיים פעמים סימנתי אות איקס ביומן שלי."
פתע לבשו פני הזר ארשת שמחה, ומוצף בתחושת גאווה פקד אקס־אקס ונדמה היה לו כאילו כולם חתומים במצחם אותות תסכול ודחייה בתבנית איקס.
עוד הזר שוחה בתחושת איפוריה, האישה הפנתה ראשה אל עדת הגברים וצילמה אותם בקריצה אחת מותאמת. אקס אחר אקס באו וניגשו אל הזר ולחצו את ידיו, והזר נראה מתפתל מכאבים בתום ההיכרות. האישה והזר, בעל ואישה, משולבי ידיים פסעו אל פתח המרקדה, ובהגיעם לאסקופה ראה הזר עדת נשים מתגודדת, אחת־אחת באה ורצה וחפצה להימרח לחזהו, אקסיות חושניות למהדרין.
"הכתובה," אמרה האישה, תוחבת ידה בתוך כיס מכנסיו של בעלה.
"הכתובה חקוקה בלוחות ליבי, הכתובה חרותה בדופנות ליבך, אין צורך לשלוף אותה כל אימת שאקסים מוקסמים ואקסיות מכורסמות משרידי אהבה מכתרים אותנו ונמרחים לחזנו," אמר הבעל לאשתו. הפעם הזאת, בני הזוג התבוננו זה בזה, שילבו ידיים ושבו אל ביתם, ומחפשי שרידי אהבה התאדו משדה ראייתם כרוח רפאים.
