שיר:

עֵת בְּעַלְוָה שֶׁל טְחָב/ אלכסנדר בלוק מרוסית אברהם שלונסקי

עֵת בְּעַלְוָה שֶׁל טְחָב וָחֶלֶד

 

יָנֵץ אֶשְׁכֹּל־זְרָדִים אַדְמוֹן,

 

וְהַתַּלְיָן בְּיָד שֶׁל שֶׁלֶד

 

יִתְקַע בַּכָּף מַסְמֵר אַחְרוֹן –

 

 

מֵעַל דָּכְיֵי נַחְלֵי עוֹפֶרֶת

 

בְּרוֹם אָפֹר וּמְלֵא הַטְּחָב,

 

מוּל פְּנֵי מוֹלֶדֶת מִתְאַכְזֶרֶת

 

עֵת כִּי אָנוּעַ עַל הַצְּלָב, –

 

 

אֲזַי – הַרְחֵק, עֲדֵי אַפְסָיִם,

 

בְּעַד דִּמְעוֹת־גְּוִיעָה אַבִּיט,

 

אֶרְאֶה: אֵלַי עַל פְּנֵי הַמַּיִם

 

נוֹסֵעַ יֵשׁוּ בְּדוּגִית.

 

 

בְּתוֹךְ עֵינָיו, כְּאָז, תּוֹחֶלֶת,

 

מַחְגֹּרֶת־שַׂק, כְּאָז, חוֹגֵר,

 

וּמִלְּבוּשׁוֹ דַלָּה מָפְשֶׁלֶת

 

כַּף מְדֻקֶּרֶת בְּמַסְמֵר.