סיפור:

החלפת זוגות/  זוהר אביב

לא יודע אם זה בגלל משבר גיל 50 , אבל התחשק לי לגוון. לא לבד. יחד עם האישה. להכיר זוג עם אותו ראש, להתחלף קצת בבני הזוג, או אפילו להשתכשך כולנו יחד באותה מיטה. וואו, רק מלחשוב על זה מתרגשת לי אונה במוח.

כן כן, שמי גורי, ושלא תחשבו שקל לי לדבר על זה, כבר חמש עשרה שנה אני מתלבט בעניין. אשתי ואני אומנם קרובים וחברים, אבל על הנושא הזה מעולם לא דיברנו. אשתי דניאלה, היא סוג של שוללת תענוגות. כל מה שמריח אצלה כמהנה, מיד גורם לה להרגיש שהיא חוטאת.

בקיצור, כל מה שהצלחתי לבקש ממנה היה לארח זוג לחיזוק קשרים חברתיים. דניאלה לא גילתה שום התנגדות. "לארח" מבחינתה אומר שצריך לאפות, לארגן, לסדר ולטרוח, כלומר, לחוש מעט סבל, דבר שכמובן מלהיב אותה. לאחר השגת הסכמתה העקרונית פרסמתי מודעה באינטרנט באתר "יד משפשפת יד".

מספר זוגות הביעו התעניינות, ואני בחרתי זוג תל אביבי, שכתב בצורה אינטליגנטית וכנה, והתאריך נקבע. ככל שהתאריך קרב נלחצתי יותר ויותר, התחלתי לרוץ מדי יום כדי לארגן לי גזרה נאה למועד. כשהגיע היום המיוחל התרגשתי כמו נער לפני עליה לתורה. קיוויתי מאוד שתהיה עלייה. כדי להפיג את המתח ניסיתי להתבדח עם אשתי, "היי, דניאלה, את יודעת איך אומרים אימפוטנט בעברית ...? - מסורב עלייה!"

דניאלה עיקמה פרצוף. הפעמון צלצל. אל הסלון נכנס זוג נאה, הגבר כבן 50 , ספורטיבי וכסוף שיער, והאישה צעירה ממנו בעשר שנים לפחות. להבדיל מאשתי, הלימון החמוץ, היו לגברת שתי אשכוליות מתוקות, עם פימה אתרוגית.

כדי לשבור את הקרח סיפרתי בדיחה שהתאימה לנסיבות: "אתם שומעים? זוג חייזרים הגיע לבקר בכדור הארץ והתארח אצל בני זוג תושבי הארץ. הם החליטו לעשות חילופי זוגות. האישה נכנסה עם החייזר לחדר המיטות וגילתה להפתעתה שיש לו רק בוטן קטנטן בין הרגליים. החייזר הרגיע אותה, 'אל תדאגי' הוא אמר לה, 'תסובבי לי את האוזניים וזה הקטן גדול יהיה'. למחרת בבוקר תושבי הארץ החליפו ביניהם חוויות. האישה סיפרה שנהנתה, והגבר אמר - 'לא יודע, זאת הייתה חוויה משונה, כל הערב החייזרית לא הפסיקה לסובב לי את האוזניים'."

הזוג התל אביבי חייך בנימוס, ודניאלה כרגיל נחמצה, "נו באמת, גורי, אילו בדיחות גועליות יש לך." לפני שהספקתי להיעלב היא המשיכה, "תסלחו לבעלי, הוא עובר איזה משבר גיל, הראש שלו הכחיל לגמרי בזמן האחרון. בואו תטעמו מהעוגות שאפיתי."

מרגע זה ואילך השתלטה אשתי על העניינים. היא כיבדה את הזוג במטעמים מעשה ידיה, והעלתה לדיון את כל הנושאים שבעולם, החל מהשחיתות בצמרת הפוליטית, דרך האויב המוסלמי התורן שמאיים עלינו לכלותינו, ועד השמועות על רובוט סיעודי. השיחה התארכה ודיכאה אותי. הבנתי שלא אספיק לטעום מהאתרוגים.

בסוף הערב ליוויתי את הזוג החוצה. התנצלתי על מה שקרה והתחננתי שיבואו שוב כדי שנתקן את העניין.

בני הזוג החלו לדבר יחד, השלימו זה את דברי זה: "מה זאת אומרת?" הם אמרו, "בוודאי שנשוב, היה ערב מעולה. העוגות היו נהדרות ומזמן לא שוחחנו כך על עניינים ברומו של עולם בצורה כה מעמיקה. אתם זוג נהדר, רחב אופקים. אתה לא יודע כמה נמאס לנו מהזוגות השטחיים. אלה שרוצים רק להשתטח על כל משטח, החל משטיחים בסלון ועד השיש שבמטבח. כמה אפשר? נמאס!"