פטנטים-עניין קריטי לחברות הזנק/ משה ויג
מדינת ישראל מבורכת ביזמים, ממציאים וכשרונות בתחומי ההיי-טק, וקרוייה לפיכך "מדינת ההיי-טק". יזמים רבים, ברובם צעירים, ממהרים להצליח ולהוטים למצוא משקיעים, פועלים בפזיזות, ועלולים להפסיד את כל זכויותיהם!
חברות הֶזנֵק (סטארט-אפ) נוסדות וקמות על בסיס רעיון חדשני, טכנולוגיה פורצת דרך, מתן פתרון לצורך בצורה אופטימלית וזולה, תרופות, מכשירים רפואיים ועוד.
חברות כאלו מתבססות ברובן בתחילה על הון עצמי. הן משתמשות בו לבניה מהירה של אב-טיפוס (מודל), שאותו יציגו למשקיעים הפוטנציאלים, בתקווה לשכנעם להשקיע מהונם. במקרים רבים מכלה יצירת האב-טיפוס את ההון העצמי, ולא נותר די הון להשקיעו בהגנה על הנכס העיקרי של החברה - הקניין הרוחני שלה.
כך יוצא, שיזמים רבים מאוד מגיעים אל משקיעים ללא הגנה מספקת על הקניין הרוחני שלהם. יש בכך סכנה מרובה, שכן עצם ההצגה של המודל ו/או האב-טיפוס, ללא ההגנה המשפטית המתאימה, עלול להביא לפגיעה חמורה בזכותם להגן על המוצר בפטנט.
בכדי שנבין טוב יותר במה דברים אמורים נלמד קודם מהו פטנט. פטנט כפי שהוא מוגדר בחוק הפטנטים[1] הוא אמצאה של מוצר או תהליך - למשל תוכנה - בכל תחום טכנולוגי, המקיים את ארבעת התנאים הבאים:
א. חדש
ב. מועיל
ג. ניתן לשימוש תעשייתי
ד. יש בו התקדמות המצאתית[2].
מוצר המקיים את ארבעת התנאים האלה, אפשר להגן עליו על ידי רישום פטנט.
חוק הפטנטים מגדיר מה היא אמצאה חדשה[3]. במלים פשוטות חוק זה אומר כך: עד שאתה רושם את המוצר כפטנט, עליך לשמור עליו בסוד. כלומר לא להציג אותו בפומבי, לא להציג אותו בתערוכות אלא בתנאים מסוימים, לא לדבר עליו בכנסים, ולא להציג אותו למשקיעים ללא החתמתם על חוזה לשמירת סודיות. ללא חוזה כזה כל הצגה של המוצר למשקיעים פוגעת ביכולת של החברה לרשום את המוצר כפטנט מאוחר יותר! בהכנת החוזה לשמירת סודיות רצוי להשתמש בשרותיו של עורך-דין המתמחה בתחום.
חרף האמור לעיל, חברות ההזנק, ברובן, לא רושמות פטנט בשלב המוקדם של הפיתוח, לפני המפגש עם משקיעים, בשל העלות הגבוהה של הרישום. עלות זאת יכולה להגיע לסכומים של עשרות אלפי שקלים על עריכת פטנט ורישומו. כסף שלא תמיד מצוי בידי היזמים.
מנגד, המשקיעים גם הם, לא עושים חיים קלים ליזמים, ומסרבים במקרים רבים לחתום על חוזה לשמירת סודיות. כך קורה שיזמים - שהסיכוי להשקעה נאה קורץ להם ומפתה אותם לנהוג בחוסר זהירות - פוגשים את המשקיעים ללא הגנות משפטיות מתאימות, ועלולים לאבד את זכותם לרשום פטנט על המוצר. הם מסתכנים בגניבת הרעיון על ידי אותם משקיעים עצמם שאמורים היו לסייע להם, בלא שתהיה בידיהם יכולת להתגונן ביעילות.
אז מה עושים?
רבים מאוד אינם יודעים כי לרשות ממציאים מצוייה דרך זולה לרישום פטנט. דרך זו היא "רישום פטנט פרוביזְ'נל" (provisional patent) בארה"ב. חברות רבות מנסות להתחכם ולחסוך, ומגישות את הפטנט לרישום בעצמן, באינטרנט. ואולם, חוסר המומחיות שלהן ואי התמצאות מתאימה בדין האמריקני, גורמים לכך שהרישום מבוצע במקרים רבים באופן שגוי. התוצאה היא, צורך בעזרתו של עורך פטנטים אמריקני לתיקון הטעויות ברישום, דבר שעלותו יכולה להיות גבוהה מעלות שירותו של עורך-דין מתאים מלכתחילה, לביצוע נכון של הרישום המיוחל של הפטנט. מעבר לעלות הנוספת, כרוך בכך גם איבוד זמן יקר.
המסקנה ברורה ומתבקשת: יש להשתמש בשירותיו של עורך פטנטים כבר מתחילת הדרך. עורך פטנטים יאתר את האמצאות הקיימות בתחום המוצר בצורה הטובה ביותר, ויסייע לחברה לבנות תיק פטנטים שאיתו אפשר לפנות בביטחה למשקיעים. מאליו מובן, שאני ממליץ לערוך סקר-שוק ולשאת ולתת עם עורכי הפטנטים המתאימים, על שכר הטרחה. אפשר לחסוך כך כסף שהוא כה חשוב בשלב זה.
לסיכום:
א. המוצר של חברת ההזנק הוא הנכס היקר ביותר שלה.
ב. בכדי לא לאבדו, חובה לרשום עליו פטנט.
ג. כדאי לעשות סקר שוק ולעבוד עם עורך פטנטים המתאים לתקציב של חברת ההזנק.
ד. הנכון הוא להגיע למשקיעים עם תיק פטנטים. זה מחזק את אמון המשקיעים במוצר ובחברה, ולכן הסיכוי לגייס השקעות עולה.
----
ליעוץ נוסף ולשאלות, אפשר לפנות אל עו"ד משה ויג במייל mvpatent@gmail.com.
[1] חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967
[2] סעיף 3 לחוק הפטנטים - אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.
[3] סעיף 4 לחוק הפטנטים אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.
