שפת מזרק/ רבי שלמה אבן גבירול

שְׂפַת מִזְרָק מְנַשֶּׁקֶת שְׂפָתִי

כְּשֶׁמֶשׁ זָרְחָה עַל כַּף עֲמִיתִי

בְּמֵימֵי הַגְּפָנִים בָּעֲרָה אֵש

וְתֹאכְלֵנִי וְלֹא תֹאכַל לְסוּתִי

וְעוֹד לֹא רָאֲתָה עַיֵן כְּמַרְאֵה

זְכוּכִית יַעֲשֶׂה אָדָם דְּמוּתִי

אֲשֶׁר בַּלָּט יְדַבֵּר לִי עֲסִיסוֹ:

חֲדַל, טֶרֶם יְבַעֶתְךָ שְׂאֵתִי

וְאֵיכָה תַעֲרֹךְ שֶׁמֶשׁ לְאוֹרִי

וְלִי יִתְרוֹן עֲלֵי שֶׁמֶשׁ כְּצֵאתִי

לְמַעַן כִּי גְוִיָּתָהּ עֲרֻמָּה

וְהַסַּפִּיר וְהַשֹּׁהַם כְּסוּתִי

וְאֵיךְ תַּשְׁוֶה דְבִָרי הַמְּהֻלָּל

לְאִישׁ גָּזַל מְעַט מִתַּאֲוָתִי

שְׁתִינוּהוּ וְהַבָּרָק מְפַזֵּז

לְגָרֵשׁ הַאֲפֵלָה מִנְּוָתִי

יְפַזֵּר בַּעֲדָהּ תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם

וְיָפִיץ בְּאֲפָסֶיהָ שְׁנָתִי

וְיִתְפָּאֵר בְּפַח זָהָב עֲלֵי עָב

תְּלַקֵּט שַׁרְשְׁרוֹת זָהָב בְּבֵיתִי

וּמֵימֶיהָ כְּמֵי שֶׁלֶג שְׂנִיר אוֹ

כְּמוֹ שִׁירַת שְׁלֹמֹה הַקְּהָתִי.