שיר:

שיר ידידות / אפרים לוצאטו 

    א

זֹאת רַעְיָתִי נָאוָה בִבְנוֹת הָאָרֶץ,

   זָרָה גַם נָכְרִיָּה מִחַיְתוֹ יָעַר,

   מֵחַלָּמִישׁ קָשָׁה, קָרָה מִשֶּׁלֶג,

   הִבְעִירָה בִלְבָבִי חַרְבוֹנֵי קַיִץ;

   יֵשׁ חֹשֶׁךְ עִמָּדִי, עָנָן, וָלַיְלָה,

   עוֹד מִמֻּלִי תֵשֵׁב בָּרָה כַשֶּׁמֶשׁ.

     ב

רָחַקְתִּי בִמְנוּסָה מִזֶּה הַשֶּׁמֶשׁ

   וָאָמָד בִּצְעָדַי מֶרְחַב הָאָרֶץ;

   תָּעִיתִי כֹה וָכֹה יוֹמָם וָלַיְלָה,

   בָּהָר, אוֹ בַבִּקְעָה, שָׂדֶה, אוֹ יַעַר,

   הַחֹרֶף, הָאָבִיב, קָצִיר, וָקַיִץ,

   אֶל זֶרֶם, אֶל מָטָר, בָּרָד, וָשֶׁלֶג.

     ג

הָיִיתִי כַדּוֹנַג, חֶמְאָה, אוֹ שֶׁלֶג,

   כִּי יִמַּסּוּ הִמֵּס מִחוּם הַשֶּׁמֶש,

   חִכִּיתִי הָאָבִיב, וַיָבוֹא קַיִץ,

   כִּי בִגְלָלִי הוּמַר מְשְׁפַּט הָאָרֶץ;

   דָּמִיתִי אֵשׁ לוֹהֵט בִּקְצֵה הַיַּעַר;

   וַיִרֶב הַמּוֹקֵד לַיְלָה מִלַּיְלָה.

.