שיר:

שִׁיר אַהֲבָה? מַמָּשׁ לֹא. רַק כְּמוֹ.../  זְאֵב לִיכְטֶנְזוֹן

נִשְׁבַּר לִי הַלֵּב

נִשְׁבַּר לִי הַתַּחַת

יָם שֶׁל דְּמָעוֹת

תָּבִיאִי מִטְפַּחַת

הַכֹּל בִּגְלָלֵךְ

הַכֹּל בִּגְלָלִי

טוֹבֵעַ בִּבְכִי

תָּבִיאִי לִי דְּלִי

דְּמָעוֹת שֶׁל כְּאִלּוּ

אִם הָיָה אָז הָיָה

וְאוּלַי ו אוֹ אִלּוּ.

לְדַבֵּר יוֹתֵר יָפֶה

אִם אוֹאִיל,

זֶה יוֹעִיל?

בְּאַמְתַּחְתִּי מִלִּים שֶׁל קֹדֶשׁ

עֲרֵמָה גְּדוֹלָה, מְלוֹא הַגֹּדֶשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה לִי אֲדֹנָי

עַמּוּד הָאֵשׁ שֶׁלְּפָנַי

שַׁלָּמָהּ הַשְׁאָרַת לִי

רַק עָשָׁן

מִסְתַּתֵּר אֵי שָׁם

רוֹבֵץ עָנָן,

מָה אָבִיא ,אֶתֵּן אֶתְנָן?

גַּם הִתְפַּלַּלְתִּי

וָאֶתְחַנַּן

שִׁיר הַשִּׁירִים

מַעֲשֶׂה חָתָן.

לֹא הֲרַגְתִּיךָ 

אוּלַי רַק אֵרַשְׂתִּיךְ

וְזֹאת לֹא אַהֲבָה

וְלֹא בְּטִיחַ.

לֹא  מְחַפְּשֵׂךְ כְּעִיר מִקְלָט,

לֹא קַרְנוֹת מִזְבֵּחַ 

לֹא בִּכְלָל, לֹא כִּמְעַט.

אֵיכָה יָשַׁבְתִּי בַּלָּאט

כָּלוּא ,אָזוּק,

סֵרוּבֵךְ מֻחְלָט.

וְאַתְּ?

מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעוֹת צָלְחָה

וְאָנֹכִי מֻדָּח, אֶחָד חֶלְכָּהּ.

אַתָּה,כְּבוֹדֵךְ,כָּבוֹד אֶל בּוֹרֵא

וְלָמָּה בִּי

כָּל זֶה קוֹרֶה?

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ

מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם,

אֲקַיֵּם רֹב מִצְווֹתֶיךָ,קוֹנָם,

הָשֵׁב רוּחִי,רוּחַ קָם.

אָנָּא אֲדֹנָי הוֹשִׁיעַ נָא

אָנָּא אֲדֹנָי אַצְלִיחָהּ נָא

אָנָה אֶקַּח עַצְמִי

מִכָּאן.

כְּבָר נִשִּׁבַּק לִי הַלֵּב

וְנִשְׁבַּר לִי מִתַּחַת

נִשְׁמָתִי בַּגָּלוּת

מָה תִּרְצִה עוֹד לָקַחַת?

וְעַכְשָׁו פִּזְמוֹן 

עַכְשָׁו נָשִׁיר.

כֻּלּוֹ, בְּדַל רוֹמָן,

שׁוּם דָּבָר

לֹא מַסְעִיר.

וְאוּלַי רַק סְטוּצוֹן,

לֹא נוֹרָא, לֹא אָסוֹן.

נִסְחַפְתִּי כְּמוֹ אַהָבָּל

מְשׁוֹרֵר כְּבַד לָשׁוֹן .