בכיוון הרוח מסכת נדודים פואמה מאת ברכה רוזנפלד

פואמה:

מסכת נדודים/ ברכה רוזנפלד

ברצלונה

בַּרְצֶלוֹנָה – קְשִׁישֹׁנֶת צְעִירָה תָּמִיד,

הֲמוֹנֵי תַּיָּרִים בִּבְלִיל לְשׁוֹנוֹת

נִשְׁפָּכִים בְּעוֹרְקֶיהָ כַּמַּיִם בְּנַהֲרוֹת בָּבֶל

וַאֲנַחְנוּ אוֹבְדִים

בֵּין הַנַּחְשׁוֹלִים.

אָשְׁרֵנוּ הַמְּדֻמֶּה מִתְחַבֵּא בֵּין זִקּוּקֵי הַפִּרְסוֹמוֹת,

רַגְלֵינוּ כְּבָר מְיֻבָּלוֹת מִן הַשִּׁטּוּטִים בֵּין מַדָּפָיו,

זֶה הַדַּחְלִיל הַמְּפַתֶּ, הקֹדֶם מְחַבֵּק

אַחַר כָּךְ דּוֹחֶה.

בַּסְּתָו הַקֵּיצִי הַזֶּה שֶׁל סוֹף אוֹקְטוֹבֶּר,

הַשֶּׁמֶשׁ פְּתוּחָה כְּפֶרַח שֶׁל תְּשׁוּקָה,

מִתְכַּחֶשֶׁת לְעוֹנוֹת הַשָּׁנָה.

צַמְּרוֹת הָעֵצִים רוֹעֲדוֹת כְּמוּבָסוֹת

בַּזְּרָמִים הַחַמִּים,

יְרִיעוֹת רָקִיעַ בּוֹהֲקוֹת כִּלְהָבִים,

נִפְרָסוֹת כמוֹ דְּגָלִים

בַּשְּׁחָקִים הַמְּגֹרָדִים בְּצִפָּרְנֵי הַכְּנֵסִיּוֹת –

הַשְׁקָעָה שֶׁל דּוֹרוֹת .

כַּמָּה יֹפִי יֵשׁ בָּהֶן:

בַּדְּיוֹקְנָאוֹת הַקְּדוֹשִׁים,

בַּפְּסָלִים, בַּמַּסֵּכוֹת, בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ

הַזָּרָה.

כַּמָּה כֹּחַ יֵשׁ לִבְנוֹ

וְכַמָּה כֹּחַ יֵשׁ

לֶאֱלֹהֵינוּ

הָאָרִיג הַמְּחֻסְפָּס, הַצִּבְעוֹנִי

הַמִּשְׂתָּרֵעַ לְרַגְלֵינוּ

קָרוּי רְחוֹב,

הַבָּתִּים בּוֹ מְדַבְּרִים בְּשָׂפָה נָשִׁית,

מְעֻטֶּרֶת, עֲגֻלָּה וּמִתְמַסֶּרֶת.

לְחָיֵיהֶם בּוֹהֲקִים כִּשְׁבִיסֵי נְזִירוֹת,

פְּנֵי חֲרָדָה לָהֶן.

אֲנִי וְגַאוּדִי חוֹלְקִים

אוֹתָהּ הָאַהֲבָה לַיָּם וּלְכָל יְצוּרֵי הַמַּיִם,

עִם הַסֵּדֶר הַנִּפְלָא שֶׁבְּתוֹךְ אִי הַסֵּדֶר הַמֻּפְלָג

וְקִצְבָּם הַמְּקַרְטֵעַ שֶׁל גַּלֵּי הַיָּם.

בָּאֱמֶת הַחַתְרָנִית הַמִּתְגָּרָה

שֶׁבְּזִיּוּפֵי הַמַּיִם,

בַּזִּיּוּף הַחַתְרָנִי הַמִּתְגָּרֶה

בַּאֲמִתּוּת תְּהוֹמוֹתָיו.

בַּפְּסֵיפָסִים שֶׁל גַאוּדִי

הָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת שֶׁבַּהֶרְכֵּב הַמֻּבְחָר,

הַמְּנַצֵּחַ

הֵן הָאוֹתִיּוֹת בְּלָשׁוֹן

דּוֹבֶרֶת

אֶת לִבִּי .

טִפַּסְנוּ עַל הַר הַיְּהוּדִים שֶׁמֵּעַל הָעִיר,

מִתַּחְתָּיו מִשְׂתָּרֵעַ הַמִּפְרָץ,

אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים:

מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל וְיֹפִי רַב.

אֲבָל אֲנִי אֵינִי רוֹצָה לַחְשֹׁב

עַל מוֹרֶשֶׁת הֶעָבָר,

מַדּוּעַ לְהַקְדִּיר אֶת שְׁעַת הַזֹּהַר הַמַּפְעִים

בְּעֶצֶב הַדּוֹרוֹת

שֶׁל עַם לְלֹא נַחֲלָה

בְּלִי שֶׁקֶט.

מַדּוּעַ לְהָעִיב בְּדָם שָׁחֹר

שָׁפוּךְ

לַשָּׁוְא

לֹא רוֹצָה שׁוּם הִיסְטוֹרְיָה עַכְשָׁו

אֵינִי שַׁיֶּכֶת לְשׁוּם עַם

לְאַף אִישׁ

אֲפִלּוּ לֹא לְזֶה

שֶׁאַהֲבָתִי נְתוּנָה לוֹ

עַכְשָׁו אֲנִי פְּרוּדָה יְחִידָאִית מְרַחֶפֶת בֶּחָלָל,

בְּאֵינְזְמַן

בְּשׁוּמָקוֹם

בְּמֶרְכַּז כָּלְזְמַן,

בְּצִיר כָּל הַמְּקוֹמוֹת.

רוֹצָה לִרְחֹץ בְּמֵי הָאֹשֶׁר הַנִּצְחִי

בַּמֻּחְלָטוּת הַמְּשֻׁחְרֶרֶת

שֶׁל הַחוּשִׁים

בְּמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים שֶׁל

הַמִּפְרָץ.

הָעֳגָנִים שֶׁלִּי תְּלוּיִים בְּזַהֲרוּרִים שֶׁבָּאֲוִיר,

הַבַּיִת שֶׁלִּי עֲדַיִן לֹא נִבְנָה.

הָעֶרֶב מַשְׁכִּיב אֶת יְלָדָיו

לִשְׁנַת אֹשֶׁר תִּינוֹקִי.

פִּתְאוֹם הַכֹּל קַלִּיל –

הַלָּשׁוֹן אֵינָהּ מְנֻקֶּדֶת,

סִימָנֵי הַפִּסּוּק נִשְׁמָעִים בְּבֵרוּר,

בִּמְיֻחָד סִימָנֵי הַקְּרִיאָה.

אֶפְשָׁר לְהָסִיר אֶת כָּל הַמִּטְעָנִים –

הָעוֹדְפִים וְהַחֲסֵרִים,

הַשְּׁלִילִיִּים וְהַחִיּוּבִיִּים,

וּלְהַשְׁאִיר

רַק אֶת הַחַשְׁמַל שֶׁבָּאֲוִיר.

אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס פַּעֲמַיִם לְאוֹתָם הַמַּיִם,

פַּעַם בְּבַּרְצֶלוֹנָה פַּעַם בְּתֵל אָבִיב.

שְׁתֵּיהֶן מַצִּיעוֹת יוֹתֵר

מֵאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לְהָכִיל.