על הספר בין הקווים בחמישה פרקים – משה אלון/ מארי רוזנבלום
זה נכון, אינני צלמת. אבל עדיין רואה, מרגישה, נוגעת.
מישהו ברך מישהו על הוצאת ספרו החדש.
את המישהו השני אני מכירה והתחלתי לחקור, לשאול, לנסות להבין.
מיד, בהתחלה, הבנתי, מהו אותו הספר, הבנתי שלא אוכל להביאו במלואו.
בחרתי להציג בפניכם חלקים של פרק אחד מתוך חמשת הפרקים.
כאמור, חמישה פרקים, לספר זה, 216 עמודים :
גלעד מלצר ערך ולווה את הספר.
- עירית בית, עירית ומשה אלון, הבית מתרוקן –שלום שפילמן כתב את הניתוח לפרק זה.
- הפרעות ברשת, דימויים גיאומטריים עם "הפרעות" קלות, צולם ברחבי העולם. – הקדמה, יאיר ברק,
- אסונות, עבודת הגמר בבית ברל, משלב דימוי של אסון עם טקסט רלוונטי – הקדמה, דגנית ברסט,
- אבן דרך – כביש 531 - פרויקט שנעשה בין השנים 2014-2017 בהנחיית רונית שני. הקדמה, איילת השחר כהן
- עדשה פתוחה – הקדמה, גלעד מלצר, ערך ולווה את הספר.
אלון מצלם מילדותו. במקביל, הפך לאיש עסקים והייטק. עם התפוצצות "בועת ההייטק" שב לתחביבו הישן. ב-2010 פרש מעולם המחשבים והעסקים, למד במדרשה לאמנות בבית ברל.
בספרו, עב הכרס, הוא מציין "מעולם לא הפסקתי לדמיין, לראות ו"לצלם" את העולם בפריימים, באור ובצורה, להחליט מה יהיה במסגרת ומה לא, לעבה, לערוך ולנסות לשנות את התוצאה לשביעות רצוני. היכולת לצלם בלי הגבלה, לראות מיד את התוצאה ולבצע תיקונים קלים, החזירו לי את חדוות הצילום...."
כביש 531
כביש 531 (בעתיד כביש 51) הוא כביש רוחב בישראל, החוצה את השרון הדרומי ממערב למזרח, ומקשר בין כביש 6 לכביש 2 ולנתיבי איילון, בסמוך למושב רשפון . אורכו הכולל של הכביש כ־14 קילומטר, לרוחבו ארבעה עד שישה נתיבי נסיעה, והקמתו כללה בניית 10 מחלפים ו־36 גשרים.
איילת השחר כהן מספרת :
" במשך שלוש שנים, אחת לשבוע בשעת זריחה, כשאור השמש רך ומפוזר, יצא משה אלון לצלם. מבטו חיפש יופי וקסם בתוך אתר הבניה העצום, פניו פנו אל האדמה ואל קירות הסלע שהתמעטו ובהמשך, אל קירות בטון מזויינים שנבנו לגובה. תמונת הנוף הרחבה, באזור, הייתה חסרת משמעות עבורו, שכן הוא חיפש מראות אחרים אותן ליקט מתוך החומרים שבשטח. כביש 531 נמצא אומנם בתוך תודעתו כצלם, אך גם נעלם ממנה בשעה שצלם.
הדימויים המתקבלים מצילומיו של אלון אינם מעידים על הגודל הממשי של מה שצולם בשטח. קנה המידה שלהם סתום מאחר שהפריים הצילומי מכיל אותם בלבד, ללא רמזים לסביבה שבתוכה הם מצויים. באין סימון לקו הרקיע או רמז למרחב הם עשויים להראות כמיניאטורה או כצילום מיקרוסקופי המגדיל פרור זעיר בעשרות מונים. ברגע אחר הם עשויים להידמות כציור קיר פרהיסטורי מונומנטאלי במערה תת קרקעית או להפוך לגלקסיה זרועת כוכבים.
כך או אחרת, הדימוי בתצלומיו של אלון פושט ולובש צורה והצופה יכול לבחור את גודלו ולנסח אותו עבור עצמו כדימוי חומרי וצורני או כדימוי פיגורטיבי וסיפורי.
בעבודותיו של אלון נוכחים יחסי פיסול-ציור-צילום.
התבוננות מעמיקה בתצלומיו של אלון מאתרת את ממד הזמן, נושא משמעותי בגוף עבודה זו. הצילומים מתארים במצבי צבירה שונים שעברו מטמורפוזה או שנמחו על פני האדמה.
אלון חקר את בנית הכביש על מחלפיו וגשריו במשך שנים ועבודתו הצילומים כוללת אלפי פריימים....רוב תצלומיו הם יצירה של יש מאין, דימויים שנולדו משאריות והפכו יחד לארכיון מופשט של חומרים או למעין אוסף של "מאובנים" מאתר הבניה של הכביש."
רונית שני מוסיפה ומציינת : "כשיושלם הפרויקט, לא יישאר זכר לשלבים הקודמים. אלה יישארו רק בצילומים.
העולם שאלון מגלה (או יוצר), הוא עולם פרטי. כולו חקוק בקירות הבטון: בעלי חיים, דמויות אנושיות, נופים, מצבי רוח. מתוך רקע חום כהה קופצים ובהתרסה, כתמים בוהקים, כבר שכחנו מזמן שכל זה כביש. אנחנו מרחפים אי- שם בעולם אגדות, כאילו נסחפנו לשם בלי משים.
עולמות מתערבבים, דומם הולנדי, רמברנדט, עולם סיני, הצעקה של מונק, פיקאסו....."
ועוד קטע קטן אחד מהספר.
הפרק הראשון שדן באשה שלו, עירית, זו שלצדו, מצדדיו, מאחוריו. הפרק הזה הוא אולי הפרק הקשה והעדין מכולם. הוא צולם במשך שנתיים ודן בקן המתרוקן. הילדים עוזבים את הבית, החדרים הופכים למחסנים. בסופי השבוע מגיעים הילדים עם הכלבים. הבית קם לתחיה לכמה שעות ואז חוזר השקט והזקנה מחלחלת לתוכו, לתוך הנשמות, לקירות, לסדינים וזועקת.
בפרק זה ישנם צילומים נפלאים של בדידות - מעין צעקה...
ספר מיוחד, נדיר, מושקע ומסקרן. הצילומים שאצרף בהמשכו, יסבירו, אך במעט, את הכתוב.
הערה חשובה - הספר נמכר במוזיאון תל אביב, תולעת ספרים, מגדלור וגם יצא בהוצאה דיגיטלית לאור –טיקטקתי IAH . ניתן ללא עלות לכל מבקש. https://www.tiktakti.co.il/catalog/moshe-allon/lines/
אלון, נתת לנו מתנה מיוחדת.
התרשמה ורשמה : מארי רוזנבלום "בכוון הרוח"
