שיר:

המשפט / יצחק גוילי 

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי 

וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת

וְעַל כָּרְחֲךָ יָבוֹאוּ עִם נִשְׁמָתְךָ חֶשְׁבּוֹן, זוֹ אֱמֶת.

וּבְאַחֲרִית יָמֶיךָ,

כְּשֶׁיָּבוֹא הַבַּעַל דָּבָר לְקַטְרֵג,

וְהָאָמֵן לִי הוּא בּוֹא יָבוֹא, 

אֱמֹר לָאֵל הַיּוֹשֵׁב בַּדִּין תֵּכֶף בְּפֶתַח הַדְּבָרִים,

כִּי לוּ הָיוּ מַעֲשָׂיו בָּעוֹלָם יוֹתֵר עִקְבִיִּים וּמְדוּדִים

פָּחוֹת חַסְרֵי פֵּשֶׁר פָּחוֹת קַפְקָאִיִּים,

כִּי אָז גַּם אַתָּה כַּאֲבוֹתֶיךָ הַתְּמִימִים 

הָיִיתָ נֶאֱחָז הֵיטֵב,

מַמָּשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים,

בְּנֶחָמָה הַמְּתוּקָה שֶׁל אֱלֹהִים.