שיר:
בורא עולם/ שי בוזגלו
אֲנִי דִּבַּרְתִּי
אֶל אֱלֹהַי וְהַחֶדֶר הָיָה רֵיק
רֵיק מֵחֶדֶר וְלֹא דִּבַּרְתִּי כִּי לֹא הָיָה דִּבּוּר
וְלֹא הָיִיתִי אֶלָּא מִלָּה כֶּאֱלוֹהִים אַדִּירִים.
אֲנִי דִּבַּרְתִּי עִם אֱלֹהַי כְּעֵץ בַּחֲשֵׁכָה לְלֹא רְאוּת
הִרְגַּשְׁתִּי בּוֹ וְנָשַׁמְתִּי אֶת אֲוִיר הַלַּיְלָה הַקָּרִיר
בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַכּוֹרֵת עַל לִבִּי כְּלֹא הָיָה דָּבָר.
וּבַלַּיְלָה אֱלֹהַי דִּבֵּר אֵלַי וְהָיִיתִי גֶּזַע
קָטוּם עֲצוּב מְמַדִּים
שֶׁלֹּא נִתָּן לְהַדְבִּיר
בִּלְתִּי אִם יֵעָקֵר
זִכְרוֹן הָאָדָם
וְהָאֲדָמָה תַּחְתָּיו
בִּבְרִיאַת דִּבּוּר.
