על הספר ההונאה שקבעה את גורל העולם-משה גרנות / אבי גולדברג
ספרו של ד"ר משה גרנות שיצא לאור בימים אלה מרתק. לקורא הישראלי שאינו איש מאמין במובן
האורתודוכסי של המילה, והניזון ממקורות שרובם רואים בתנ"ך יצירה הומוגנית קדושה, שנכתבה כמקשה אחת ובסדר כרונולוגי כרצף היסטורי, מזומנת חוויה אחרת.
אין מדובר בעוד ניתוץ מיתוסים להכעיס אלא במסקנות מרחיקות לכת של שכתוב כתבי הקודש.
דרך ארוכה עבר חקר התנ"ך מתחילת המאה התשע עשרה והסדקים שמצאו בו חוקרים אינם חדשים. מה שמעניין בספר שבפנינו הוא הזווית הרעננה המספרת כיצד הפכו כהני בית המקדש הראשון את בני ישראל למאמינים באל אחד, ביהוה המקראי הקדום, כישות אלוהית יחידאית- מונו דאיסטית או מונותאיסטית ,אך ורק כדי לשרת את מטרתם : להעשיר את מגוון וכמות התרומות והקרבנות המיועדות להם בלבד.
הדרך בה בחר ד"ר גרנות בספר זה, שתנ"ך וביקורת המקרא הם בני טיפוחיו , היא תקיפה חזיתית, מתועדת היטב על מי שבמחקר כבר נודע כדויטרונומיסט, כלומר אותו כהן או כוהנים אלמוניים שבצעו הפיכה משפטית בזמנו של יאשיהו מלך יהודה . עיקר ההפיכה היה "במציאת" ספר דברים כביכול בבית המקדש ובו האיסור מפי משה על קיום פולחנים שרווחו בכנען ובדרישה לקיום פולחן כהני המקדש
, כל כך על פי המחבר במטרה שהם, הכוהנים , יקטפו את פירות הזיוף .
על פי גרנות מדובר בזיוף אנכרוניסטי בכתבי התנ"ך שכבר היה קיימים ברובם בעת ההיא, בשינוי המסרים בדיעבד ובעיקר כאמור "בהשתלת" ספר דברים בין חמשת חומשי תורה.
ספר דברים או בלטינית דוֹיְטְרוֹנוֹמְיוּם הוא יצירה מאוחרת מהמאה השביעית שלפני הספירה ולא נכתב לפחות בחלקו המשמעותי, על ידי משה קודם לכן . הסדרת וקביעת מעמד הכוהנים וקביעת הפולחן והקרבת הקרבנות בבית האלוהים, בספר דברים, וכפועל יוצא הנתח, תרתי משמע המגיע לכוהנים הם הונאה .
התנ"ך כפי שהוא מוכר לנו, לשיטתו של המחבר עבר עריכה ברוטלית ומסתיר היטב את מי ששכתב אותו. לבד ממקרים בודדים בהם ניתן לזהות את שם המחבר, הרי לגבי רובם של התכנים המתוארים בתנ"ך נשאר שם מחברם עלום ולא בכדי. התוצאה של הרפורמה הפולחנית שבוצעה על ידי כהני בית המקדש בתקופתו של יאשיהו, היתה דרישה בלתי מתפשרת לאמונה באל אחד בלבד, ודרישה לסילוק כל פולחן ועבודת אלים מתחרה לחלוטין.
קנאות דתית של האמונה באל אחד, לא נותרה נחלת היהודים היא אומצה בידי אחרים שקבלו אותה חלקם עם משיחם ישו, או אלה שנביאם הוא מוחמד. כל קבוצת מאמינים מחזיקה במונופול על האמונה הדתית היחידאית ומתחרה והנזק לעולם רב. הפיצול של כל אחת מהדתות הללו לעדות דתיות רבות והדרישה הקיצונית לאמונה באל אחד רק הגבירה את שפיכות הדמים. הדרישה שבספר דברים להקרבת קרבנות רק בבית המקדש ורק בידי כהני הבית הוא שהכתיב את המונותאיזם מתחילתו, וזו ההונאה שהביאה את המאמינים באל אחד למלחמות דת ושפיכות דמים.
קצר המצע מלסקור את ההשלכות לאמונה באל אחד שבספר ובכללן בשאלות המוסר, ובסוגיית מעמדה הנחות של האישה וקווים לדמותו של דוד המלך, לשנאת ישראל - אנטישמיות, ולאשליה שהאל המונותאיסטי יציל את עמו מגזרות והסתגרות ב ד' אמות האמונה עד היום.
בנספח לספר נשלחים חיצי בקורתו של גרנות לעבר ספרם של ישראל פינקלשטיין ושל גיל אשר סילברמן "ראשית ישראל : ארכאולוגיה , מקרא וזיכרון היסטורי" על פיו הדויטרונומיסט, לא רק השתיל את ספר דברים לתורה אלא כתב את ספרי הנביאים הראשונים וחלק מספורי המקרא הקדומים, מסקנות שאין להן כל סימוכין.
עיקר תוצאות המהפך הנכלולי, או ההונאה כלשון כותרת הספר שביצע הדויטרונומיסט בספר הספרים ניכרות בכל תולדות ישראל עד ימינו אנו ונזקו רב מתועלתו.
מרתק, קריא, ומעורר מחשבות בלב איש.
