מסה:
קרול אדוארד סייגן והנקודה הכחולה/ אבינועם חקלאי
האסטרונום היהודי-אמריקאי קרול אדוארד סייגן (שהיה לא רק אסטרונום) מתייחס לתמונה הידועה, בה כדור הארץ נתפס באורח מקרי, כתאונה של גיאומטריה ואופטיקה, בתוך קרן אור, כנקודה קטנה וכחולה בתוך יקום אינסופי. הוא מצביע על המתח שבין חוסר החשיבות, האפסיות כמעט של הכוכב שלנו, והחיים בו, בתוך מרחב וזמן בלתי נתפסים; לבין העובדה, שדווקא בתוך האינסופי הזה, כל מה שיקר לנו, נמצא על כדור הארץ, ועל כן אין גבול לחשיבותו, בוודאי באשר ליקר עבור כל אחת ואחד לעצמם.
רומן רולן כתב לפרויד על ״תחושה אוקיאנית״, שהיא המקור לכל תחושה דתית. היה זה בתגובה לביקורתו של פרויד על הדת. לא אפרט כאן את תשובתו של פרויד, שבאשר לדת, היתה לו תפיסה, איך לומר, מצומצמת; כלומר, הוא עשה ממנה רדוקציה אל הקשרים הליבידינלים הראשונים במשפחה. ארנסט ג׳ונס, בביוגרפיה שלו על פרויד, גורס כי דווקא הנטיה של פרויד אל המופשט, הביאה אותו להציב לה גבול באמצעות היצמדות למהלך המדעי. גם בישראל ידוע על איש כזה, שכינה את הכותל המערבי, ״דיסקותל״, לנוכח הטראנס הקדוש שמעוררות אבנים ישנות באנשים; אלא שהוא עצמו, כאשר נכבש המקום במלחמת ששת הימים, מיהר אליו בלילות כשהוא חסר מנוח, כמה פעמים. רוצה לומר, שהמבקר יודע לא מעט על האובייקט אותו הוא מבקר.
קרל אדוארד סייגן היה גבר פעיל מאוד במדע, במדע הבדיוני ובהנגשת הידע האסטרופיזי-ביולוגי והקוסמולוגי שלו כמדע פופולרי. הוא הגדיר עצמו כאגנוסטי, שאינו מאמין באל בעל תכונות אדם ובהשגחה פרטית. היתה לו קרבה מסוימת לאיינשטיין ולשפינוזה בתפיסת אלוהות אפשרית, אם כי הוא לא היה פנתאיסט.
הוא היה נשוי לשלוש נשים. לטענתו, אם יוכח שהיקום הוא אינסופי, אפשר יהיה לענות על השאלה לגבי אלוהים.
לנשיות יש פן אינסופי. לא כולה תחת ההתענגות המדודה של הפאלוס. לכן, לאקאן מציב אותה במקום של אלוהים. אם נהיה מצומצמים לרגע כמו פרויד, ונגיד שהיקום, האל והנשיות תופסים את אותו המקום בסדר שלנו, נוכל להגיד שקרל סייגן, כאדם שהיה נשוי לשלוש נשים, מעלה את הבעיה של הסובייקט אל מול האינסופי הנשי.
ומהי הבעיה הזאת?
המעבר מהיות האובייקט היקר ביותר עבורה, אל
האפשרות של נפילתך אל תהום הלא-כלום בשבילה. ראו למשל את מקרה מדיאה מהמיתולוגיה היוונית. בשם נקמתה ביאסון הבוגדן, היא רוצחת את ילדיהם המשותפים כדי להכאיב לו. הילד, שהיה עד לנקודה מסוימת הדבר היקר ביותר, הופך לכלי בשירות נקמה אכזרית. וזאת הנקודה הכחולה שלנו הנתפסת בתמונה בתוך קרן אור.
זאת נקודה כחולה אתית: אולי בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף, אבל האהבה עושה מהאנונימיות שם של מי שאין ולא יהיה לו תחליף לעולם.
אבינועם.