שיר:
שָׁמָאן בַּמָּעוֹן/ הלן קרדונה מאנגלית שושנה ויג
בְּאֶמְצַע הַמַּסָּע
הִיא מוֹצֵאת אֶת עַצְמָהּ בְּתוֹךְ הַלִּוְיָתָן,
תִּשְׁקֹל מֻגְבָּלוּת מַצָּבָהּ, מָה הוֹבִיל עַד כָּאן,
מָה מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי לִוְיְתָנֵי מְזִיפוֹת,
לְאֵיזֶה מֵעֵבֶר לָשִׂים לֵב.
זִכְרוֹנוֹת מִתְרַחֲשִׁים עַל גְּבוּל הַיּוֹד -
יַלְדָּה בַּנַּדְנֵדָה
כָּחֹל עָמֹק שֶׁל חִבּוּק אוֹהֲבִים, סוּסִים תּוֹפְסִים דָּגִים –
עַד שֶׁהָאוֹקְיָנוֹס יְגָרֵשׁ אוֹתָהּ אֶל הַחוֹף,
כְּאֵב יַהֲלוֹמִים, נֶשֶׁק וְתַכְשִׁיט, זְכוּכִית יָם מְלֻקֶּקֶת עַל יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ.
הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הָאָרֶץ מְקַבֶּלֶת אֶת פָּנֶיהָ,
הִיא נִכְנֶסֶת לַקֹּדֶשׁ הַזֶּה
מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא חֹרֶף, הִתְגַּלּוּת חֲמַקְמַקָּה.
עִם פָּנִים אֲחֵרוֹת, שָׂפָה נוֹזְלִית,
הִיא מְחַלְחֶלֶת לְתוֹךְ הַחוֹל בְּחִפּוּשׂ אַחַר אוֹצָרוֹת.
*
.
from "Dreaming My Animal Selves" (Slamon Poetry, 2013) and "Life in Suspension" (Salmon Poetry, 2016).