מאמר:

הנשק האלקטרוני של המאה ה-21/ יעקב שקד

הדור הבא של כלי הנשק והמשחית מגיע, במהירות האור. כבר לא חנ"ם, כי אם נא"ם ופפא"ם, 'למוּ"ט', 'לטאתא' ו'טשפי"ע'. כלי הנשק שפועלים על גלים יהיו הגל החדש

 

כששאלו את אלברט איינשטיין במה יילחמו במלחמת העולם השלישית, הוא ענה; "איני יודע באלו כלי נשק יילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל במלחמת העולם הרביעית יילחמו באבנים ובמקלות." אין הבדל מהותי בין כלי הנשק שהכיר המדען הדגול, לבין אלה המשמשים במלחמות ההווה. המטוסים יותר מהירים, הפצצות יותר "חכמות", הטנקים יותר משוריינים, הרובים יותר אוטומטיים, הקשר יותר יעיל. אבל, בסך הכל, כמו שאמרו חז"לינו, "סדנא דארעא, חרעא..." לעומת אלה, הולך וקורם דמות וצורה הדור החדש האמיתי של כלי הנשק. זה קורה עדיין בחדרי חדרים. "עוד לא מדברים על זה". אבל זה כבר כמעט כאן, מאחורי הסיבוב. כלי הנשק האלה יירו לא כדורי מתכת, כי אם קרניים ו"כדורי אנרגיה". הגל החדש הוא כלי הנשק שפועלים על גלים. שוב מוכח שהמד"ב של שלשום הופך לתכנון של היום, ולמציאות של מחר. יתרה מכך, מרחק הזמן בין הדמיון למימושו הולך ומתקצר.

 

בסרטי המד"ב הם קיימים כבר כמעט משחר המאה הקודמת. במציאות מדברים עליהם כבר למעלה מחמישים שנה. בפועל, אין עדיין שום דבר. כמעט. סרטי המדע-הבדיוני מלאים במבחר מדהים של כלי נשק אלקטרוניים, החל באקדחי לייזר ופייזר ומייזר ושמייזר אישיים קטנים, וכלה במטול קרניים בין-גלקטי הנישא על "הספינה האם". והקרניים האלו באות בכל המהירויות, בכל התצורות, ובעיקר בכל הצבעים. עד כה הורגלנו לראותם בסרטים ובמשחקי המחשב. אולם, לא ירחק היום שבו הם יהפכו למציאות של שדה הקרב העתידי. מתקרב מאוד הזמן שבו קרני הלייזר הקטלניות יחרגו מתחום המדע-הבדיוני, ויהפכו למציאות. אלה יהיו כלי נשק אלימים מאוד, ונחרצים מאוד, אבל ברובם אפשר יהיה להשתמש באופן "כירורגי". ברובם, לא בכולם, אלא אם פגיעה של פפא"ם בעיר גדולה ושיתוקה נחשבת בעיני מישהו ל"כירורגית".

 

בשנות ה-80 של המאה הקודמת הניע הנשיא האמריקני רונאלד רייגן יוזמת הגנה, שזכתה לשם הלגלגני מעט "מלחמת הכוכבים". רייגן לא הצליח להגשים את חזונו ולהציב נשק משמיד-טילים מתוחכם בחלל, אבל המחקר והפיתוח יצאו לדרך שאין ממנה חזרה. בתוכנית הותוו כמה נתיבים, השרירים גם כיום. נראה כי בסופו של דבר חזונו של רייגן יתגשם, ונראה נא"ם שיוצב בחלל. למעלה משני עשורים חלפו מאז, ולבד משמועות קלושות ומלמולים מתחמקים, לא שמענו בעניין הזה. מה ששב והציף את זה הינו ספרו של דאגלאס ביזון (Douglas Beason), 'הפצצה האלקטרונית: איך נשק האנרגיה המונחית החדש של אמריקה ישנה את הדרך בה יִילַחֲמוּ מלחמות בעתיד' (The E-Bomb: How America’s New Directed Energy Weapons Will Change the Way Wars Will Be Fought in the Future). ביזון חוזה בספר זה שהנא"ם - נשק אנרגיה מונחית, ישנה בעתיד את אופי הלחימה והמלחמה.

 

לחיל-האויר האמריקני אף יש נייר עמדה רשמי: 'מפת-הדרכים לעתיד'. מסמך זה מתאר את הדרכים בהן ישתנה חיל האויר בכדי להתאים עצמו לעתיד שמאחורי הדלת. המסמך מעניין מאוד, אבל לאמריקנים יש, כידוע, לא מעט "מפות דרכים".

 

אִי-נשק באִי-מלחמה

באנגלית קרויים כלי הנשק העתידניים האלה בשם הקיבוצי 'E-Weapon' - נשק אלקטרוני. איך הם ייקראו בעברית? אִי-נשק? האירוניה גלויה לעין. למלחמה אלקטרונית יקראו ככל הנראה E-War. היתכן שבעברית נראה פעם כותרות כמו: "באי-מלחמה נהרגו אלפי בני-אדם מאי-נשק"...? מכיוון שלא נראה לי שהציבור הרחב בישראל נחשף לנושאים האלה, ארשה לעצמי להציע כאן חלק מן הנומנקלטורה - קריאת דברים בשם, בתחום בתול זה.

 

המלחמה האלקטרונית תיצור בוודאי שלל גדול של מושגים חדשים ולצידם, כדרך הצבא, המון קיצורים וראשי-תיבות חדשים. השם הראשון לו נזדקק יהיה 'נָא"ם' - נשק אנרגיה מונחית. הפשטות של הרעיון הזה היא הגאוניות שלו: במקום לשלח באוייב עצמים מונחים נושאי אנרגיה, נְשַלֵחַ בו את האנרגיה המונחית עצמה!! באנגלית זה מכונה 'Directed energy weapons' שזה בראשי תיבות 'DEW', דהיינו טַל. כמה אירוני. בעברית אקרא לכלי הנשק האלה 'נא"ם'. זה נראה כמו נְאַייֵם, וזה אכן מאיים. בשם "נאם" גם כינו האמריקנים את וִייֶטנאם בתקופת המלחמה האבסורדית הגדולה. נשק האנרגיה המונחית הוא כיום מציאות ההולכת ומתגשמת. ההחלטה הנואלת, בשעתו, של שר-הבטחון לרגע עמיר פרץ להעדיף את 'כיפת ברזל' המגושמת והיקרה להחריד, על פני ה'נא"ם' המדוייק, הקטלני והזול, עיכבה את הקידמה בצה"ל בתחום זה כמעט בדור שלם. מחיר כל "יריה" של 'כיפת ברזל' במהירות של כ-2000 קמ"ש בכדי להפיל צינור מעופף פרימיטיבי, הוא כ-100,000 דולר. מחיר "יריה" של נא"ם, במהירות של כמיליארד (1,000,000,000) קמ"ש הוא כ-1000 דולר. אילו הושקעו בשעתו הסכומים שהוקדשו בפיתוח 'כיפת הברזל' אל פיתוח 'נא"ם, היינו יושבים כיום לבטח ובלי חשש מהטילים של החמאס, החיזבאללה, והאירנים.

 

זאת ועוד, אין ממש מניעה מלפתח נא"ם שמסוגל לפצח עשרות מטרים של מיגון המגן על  תעשיית הגרעין האירנית, שלא לדבר על דבר קטן כמו הבונקר של נסראללה. גם הטווח של הנא"ם יכול להיות גדול עשרות מונים מאלה של כיפת ברזל וה'חץ' וה'קלע דוד' למיניהם.

 בכסף שאפשר היה לחסוך על יריות נא"ם במקום 'כיפת ברזל', אפשר היה לפתור, למשל, את כל בעיית סל התרופות לחולי ישראל. אה, והנא"ם הוא גם שקט. חרישי. יֵרָאֶה אך בל יִשָּׁמַע. והוא גם לא מתגלה במכ"ם, לא שזה משנה לגבי נשק שנע במהירות של 300,000 קילומטר בשניה, דהיינו פגיעה במטרה באירן, נגיד מלוויין או ממטוס ייעודי, בתוך כמיליונית השניה.

 

מונח אחר שיִטַּבָּע בעגה הצבאית יהיה לבטח "חורבן וירטואלי", או "הרס וירטואלי", או "השמדה וירטואלית". וזה יהיה מונח שיתאר בנאמנות את התוצאה של הפצצה ב-'EMPB' - Electro Magnetic Pulse bomb, שנקרא לה פה 'פָּפָּא"ם' - פצצת פעימה אלקטרו-מגנטית. "קרני המוות" ינועו למטרתן ויפגעו בה במהירות האור - 300,000 קילומטר בשניה. נראה לי אפוא מוצדק לגמרי לקרוא לזה בשם שממש מציע את עצמו מעצמו: 'פלא"ש' - פגיעה ללא שיהוי. מעתה אמור, "הנא"ם והפפא"ם פוגעים בפלא"ש".

 

עוד בארסנלנו לייזר מוטס (Airborne Laser) שמה מתאים לו יותר מאשר ראשי-התיבות 'למוּ"ט'? ממש למות מהשם הזה. טכנולוגיית שלילה פעילה (Active Denial Technology) שבראשי-תיבות מתחברת כה יפה ל'טשפי"ע' - שזה תפקידה העיקרי, שתשפיע. ולייזר טאקטי תְמיר-אנרגיה (Tactical High Energy Laser), שבעברית מסתדר להפליא בראשי-התיבות 'לטאתא', והוא כנראה יטאטא טוב מאוד. או רע מאוד. תלוי בצד המְשלח או חוטף.

 

בין נא"ם לחנ"ם

יש לא מעט הבדלים מהותיים בין הנא"ם החדשני לחנ"ם - חומר נפץ מרסק, הישן והרע. עם הבולטים שבהם נמנֶה יתרון מהירות הפגיעה שלהם. בעוד שמהירותם של קליעים - מכדור רובה ועד טיל בין-יבשתי - נתונה למגבלות פיזיות, הנה מהירות ה"קליע" של הנא"ם מוגבלת רק על ידי "חוק יסוד: מהירות האור" של איינשטיין. חוק זה קובע שאף דבר גשמי אינו יכול לנוע במהירות גדולה ממהירות האור, דהיינו 300,000 קילומטר בשניה. אבל, בינינו, די במהירות זאת לכל דבר ועניין במלחמות זמננו. כשאני אומר מהירות האור, זאת אינה פרפראזה. מהירות הפגיעה של כלי נשק אלה היא באמת 300,000 קילומטר בשניה. פירוש הדבר הוא שבטווחים ארציים של קילומטרים בודדים עד אלפי קילומטרים, מהירות הפגיעה שלהם היא בפועל כמעט אי-זמן. מיידית. בטווח של 1000 קילומטר, מהירות הפגיעה היא 1/300 של שניה. מהירות הפגיעה בטיל שהגיע לשיא גבהו והחל בגלישה למטרה היא 1/6000 של שניה. ממש פלא"ש.

 

הבדל יסודי נוסף בין הנא"ם לחנ"ם הינו שלמרבית כלי הנשק אלה אין בעייה של טווח. מכיוון שקרן לייזר היא אלומה צרה שאינה מתפזרת, היא נותרת מרוכזת על פני מרחקים. היא יכולה, תיאורטית, לפעול במלוא כוחה גם בפגעה במטרה אחרי שעברה מיליוני קילומטרים. את המרחק המדוייק לירח - 384,000 קילומטר - מדדו המדענים באמצעות קרן לייזר ששילחו אל פניו. הקרן הלכה ושבה, כמו חדשה, בתוך שתי שניות ומשהו. עם איכון נכון, לא צריכה להיות בעיה לפגוע בזבוב מן הירח, ולטגן אותו. אמצעי האיכון משוטטים בחלל מעל לכדור-הארץ כבר מזמן. יש שם אלפי גופים מעשה ידי-אדם. לחלק ניכר מהם יש יכולות טכנולוגיות ואופטיות לאתר, לזהות ולסמן מטרות, ולהצביע עליהן לנא"ם, שנותר למפעילו רק להחליט לאיזו "מידת עשייה" הוא רוצה אותן - וֶ'ל דאן, או וֶרי וֶ'ל-דאן. סיכול ממוקד, למשל, יהיה הרבה יותר ממוקד באופן זה, מאשר בטיל בעל ראש נפץ. המיקוד המרבי ימנע  נזקים משניים, ופגיעה במי שלא אליו כיוונו.

 

עוד הבדל הינו, שמרבית כלי הנשק האלה לא תהיה ממש מוגבלת על ידי קוים ישרים והצורך "לראות" את המטרה. לנא"ם אין בעיה לפגוע במטרה בצידו השני של כדור הארץ. כל מה שצריך לשם כך הוא מערכת מראות-ממסר שיוצבו בחלל או יינשאו על ידי מטוס, ויאפשרו לשבור את הקרניים בכדי לשבור את האויב.

 

אור דייקני וקטלני

קרן לייזר (LASER - Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation) הינה קרן ממוקדת, מאוד מאוד ממוקדת, של אור. היא יכולה להיות ממוקדת לכדי קוטר של מאית המילימטר, ולנקב בקלות חור ביהלום - החומר הקשה בעולם. קרן הלייזר הראשונה הופקה, ב-1960, על בסיס אבן אודם, אבל מאז ייצרו לייזרים על בסיס מגוון גדול של חומרים שונים. הכיוון הנוכחי בנסיונות להפוך את הלייזר לכלי נשק, הינו לייזר תְמיר-אנרגיה כימי על בסיס חמצן-יוד, בעוצמות של מגה-ואטים. התוכנית היא שנשק זה יהיה מוטס בבואינג 747-400 שיוסב כולו להיות תחנת כוח ופלטפורמה לנא"ם הזה. נשק זה מיועד, לפי שעה, לשמש לגילוי והשמדה של טילים באליסטיים, עוד בשלב "חימום המנועים" שלהם או בשלב הממונע של טיסתם, אבל מאליו מובן שטווח השימושים הקטלניים בו הינו נרחב.

 

התוכנית המקורית של הנשיא רייגן, להציב נא"ם בחלל נמצאת גם היא על הפרק. המפקפקים באפשרות זו - תמיד יהיו כאלה שינסו לעצור את הקידמה - טוענים, שיהיה צורך בכמות גדולה מדי של דלק וחמצן בכדי ליצור את עוצמות האנרגיה שיידרשו להפעלת הנא"ם. אבל לא צריך להתעלם ממקורות כוח בלתי נדלים שנמצאים שם - השמש ורוח-השמש. אבל לא ממש צריך נא"ם בכדי לירות אנרגיה מונחית מן החלל. אפשר לירות אותה מן הקרקע, היכן שאספקת דלק וחמצן לאנרגיה אינם מהווים בעיה, ובכל זאת לפגוע בכל מטרה על פני כדור הארץ. די להציב לשם כך בחלל מראות ממסר. אפשר גם להעלות מראות ממסר לאויר בשעת הצורך, על גבי מטוסים, או ספינות אויר.

 

לא ברור לפי שעה, עד כמה משיג דמיונם של מקדמי הנשק האלקטרוני את המציאות במעבדות המחקר והניסוי. האם כבר הופל טיל בקרן לייזר? מטוס? כן. בניסויים שנערכו בוַ'ייט סֶנדס, ניו-מקסיקו, הצליח הלייזר להשמיד טילים במעופם. היה זה לייזר דאוטריום (מימן כבד)-פלואוריד תְמיר-אנרגיה, שגרם לראש הנפץ של הטיל להתלהט עד להתפוצצותו. באופן דומה גם הצליח לייזר זה  להשמיד מטח רב-רקטות כדוגמת הקטיושה.

 

קול מן השמים

הסצנה הקלאסית כל כך, בה צועדים הכוחות בסך, ואחר מסתערים על האויב, היא כבר מזמן נחלת "העבר המפואר". נשק ה'טָשָ"פּ' - טכנולוגיית שלילה פעילה (Active Denial Technology) ישים לָאַל כל נסיון נוֹאָל שכזה. וזהו סוג לא קטלני של נשק הכרעה. סוג אחד של 'טש"פ' הוא קרן רחבה של גלים מילימטריים של אנרגיה אלקטרומגנטית. כשגל כזה פוגע באדם הוא מחמם את עורו עד לכאב קשה מנשוא, מבלי לגרום לפגיעה ממשית. בפגוע קרניים כאלו בכוח אויב מתקדם, יגרום  הכאב העז לחיילים לעצור, להפוך פניהם לאחור, ולנוס על נפשם מן המקום.

 

הכל יודעים שיכולת הרתעה חשובה לעתים יותר מאשר הפעלת הכוח הצבאי. אמצעי כזה  הינו 'כתם האזהרה'. הכוונה היא לסמן את כל מטרות האויב בעולם בכתם האזהרה הזה. ה"כתם" עצמו אינו מזיק, אבל הוא יאפשר השמדה מהירה ויעילה של המטרה בעת הצורך. זה כבר קיים, אבל הינו עדיין בגדר סוד. יש לצפות שארה"ב תפסיק להסתיר אותו, בכדי שההרתעה תהיה אפקטיבית.

 

עוד סוג הוא ה"קול מן השמים". לא, זה לא תקליט שירים, זהו אכן קול מן השמים. איך זה ייעשה? שידור של תהודת לייזר אל היונוספרה - השכבה העליונה ה"חשמלית" של האטמוספרה. תהודה בתדירות המתאימה יכולה ליצור רטטים בתדירויות שֵמע, כמו מרמקולים אדירים ועצומים בגודלם ובעוצמתם. כך אפשר ליצור "קול מן השמים", שיגיד מה שצריך בכדי להכניס מורך בלבבות חיילי האוייב. זהו "כלי נשק" שיהיה הכי יעיל בשימוש הראשון בו. מעניין מאוד יהיה לראות את פרצופיהם של עדרי אירנים מסתערים, כאשר מומטרת עליהם אש מן השמים, ו"קול אלוהים" מרעים עליהם מן השחקים: "הרפו, יא מטומטמים. שובו לבתיכם וכסחו את האייטולות הפרימיטיביים ששולחים אתכם למות"... הם יוכלו להגיד "קול קרא לי וברחתי".

 

מה אגיד לכם, אם אתם לא תספר לפרימיטיבים שזה לא באמת קולו של אללה, אז גם אני לא. יתכן אפילו שבלהט אמונתם הפרימיטיבית הם לא יסכיתו להסברים "מדעיים", אלא יוסיפו להאמין שהיה זה באמת קולו של אללה, ויוסיפו לציית להוראותיו מן השמים. דווקא אפשרות חביבה. שני סוגי הטש"פ טובים לא רק להברחת כוחות אויב ניידים, כי אם גם לכוחות נייחים, נערכים, מחופרים, ועוד כהנה וכהנה.

 

פפא"ם, פפא"ם, פפא"ם

טיל אויב מצליח להגיע אל שמיה של עיר בירה ענקית. הצופרים מייללים, אנשים מתרוצצים, האורות כבים, הלבבות הולמים לקראת הפיצוץ האדיר, מחכים, ואז... שום דבר. שקט. אנשים ממשיכים להמתין. אפלה. מנסים להתקשר מן הניידים שלהם, לא כלום. הטַלטֶל (טלפון מיטלטל) לא עובד. דבר אינו עובד. הם לא יודעים שה"פיצוץ" כבר התרחש. אלא שלא היה זה פיצוץ של חומר נפץ, כי אם פיצוץ אלקטרו-מגנטי שזרק את חייהם לתוהו ובוהו.

 

כלי נשק היכולים לפגוע פיזית באנשים ובמטרות, אינם החידושים היחידים בתחום כלי הנשק האלקטרוניים. בנוסף על האקרים, יאיימו אמצעים אלקטרוניים נוספים ומגוונים בעתיד על התשתיות ועל חיי היום-יום שהורגלנו להם. אלה יהיו איומים אפקטיביים מאוד, גם בידי טרוריסטים. לפחות לגבי אחת מהפסקות החשמל הגדולות שאירעו בארה"ב בשנים האחרונות, יש חשדות שהיא נגרמה על ידי פפא"ם. אחת ההוכחות העיקריות לכך היתה העובדה כי, שלא כמו בהפסקות חשמל רגילות, במקרה זה הפסיקו לעבוד גם כלים חשמליים שלא היו מחוברים לרשת החשמל - טלפונים ניידים, מחשבים נישאים, שעונים דיגיטליים וכאלה. המדובר הוא ב'פפא"ם' - פצצת פעימה אלקטרו-מגנטית. בגירסה החדשה של הסרט 'ה-11 של דני אושן', עשו שימוש במכשיר כזה בכדי להאפיל קזינו שלם, ולשתקו חשמלית. אני מעריך שכבר יש בידי ארה"ב נשק מבצעי כזה. פעם, כשדיברו על השמדת עיר גדולה היה זה במונחים של הירושימה ונגסאקי, דהיינו פצצת אטום, או אף פצצת מימן. אבל בעתיד לא יהיה צורך להשמיד את העיר פיזית. די יהיה בכך שהעיר תחדל להתקיים ככרך מודרני ויעיל, ותשקע בתוהו ובוהו ששום דבר לא פועל בו. את זה יכולה לגרום 'פעימה אלקטרו-מגנטית'. השיתוק החשמלי ישבית הכל. דבר לא יעבוד. אפילו לא אספקת המים, כי גם הם מוזרמים על ידי משאבות חשמליות. וכל זה יתבצע  מבלי לפגוע ישירות באף אדם. בהחלט נראֶה שדי יהיה בכך בכדי להוריד עיר מטרופולין ראשית - אולי אף מדינה שלמה - על הברכיים, ולהכניעם. לנשק כזה יש עוד "יתרון": הוא לא מזהם על כל סביבותיו בנשורת רדיואקטיבית לשנים ארוכות.

 

פפא"ם בעוצמה נמוכה רק יחסום מערכות אלקטרוניות. פפא"ם בעוצמה בינונית ישתק את כל המחשבים וישבש את המידע החשוב שבהם. פפא"ם בעוצמה גבוהה מאוד פשוט יטגן לחלוטין את כל הציוד החשמלי והאלקטרוני. בצד הנזקים הכלליים לאויב - הצבאיים והאזרחיים, יכולה הפפא"ם לגרום לנזקים ספציפיים, ביניהם: השבתת מתקני מעקב; ניטרול מערכות כלי רכב ותחבורה; חיסול רשתות קשר; השבתת מערכות ניווט וביות - בכלי רכב, בכלי תעופה, וכמובן בטילים על הקרקע ובעת במעופם. יש סברה שהשפעות הפפא"ם אינו נעצרות בקרקע, והן יכולות לחדור ולזרוע את נזקיהן גם בבונקרים מבוצרים עמוק מתחת לקרקע. פפא"ם בעוצמה מתאימה אמנם ישבית את מערכות הקשר בבונקר ויגרום בהם להאפלה, אבל אלה יהיו הנזקים המינוריים. צא וחשוב: מחד-גיסא יפסיק ההלם האלקטרו-מגנטי את פעולת מערכות האיוורור, ומאידך-גיסא ימנע את פתיחת הדלתות החשמליות. די בכך. אתה שומע את זה, נסראללה? בראיון למגזין 'טיים', אחד משרי ההגנה האמריקניים כבר אמר: "פפא"ם יכולה לשחרר הבזק חשמלי בעוצמה של לפחות שני מיליארד וואט (!), כמו כל התפוקה של סכר 'הובר' שעל נהר הקולורדו, במשך יממה תמימה." כבר ב-25 במארס 2003, שידרה רשת 'סי.בי.אס' ידיעה לפיה "פוצץ" חיל האויר האמריקני פפא"ם נסיוני מעל בגדד, ושיתק את תחנת הטלוויזיה העירקית, ששימשה ככלי תעמולה אישי של סדאם חוסיין. זו הוחשכה ונאלמה דום בשעה 4:30 אחר-הצהריים שעון בגדד.

 

יש לזכור שהפפא"ם עלול להיות דווא "נשקם של העניים", ובעוכריהם של הצבאות היותר מתקדמים. ככל שצבא מסתמך יותר על חשמל ועל אלקטרוניקה, כן הוא פגיע יותר לפפא"ם, ותוצאת פגיעת פפא"ם בו עלולה להיות כמעט מכרעת. ללא אלקטרוניקה ותקשורת הכוחות לא יוכלו להתכנס, לא יוכלו להשתנע, לא יוכלו לתקשר. התוצאה תהיה צבא מודרני שהורד לרמה של צבא גרילה ומתקשר על ידי רצים, רגלית, עם פתקים. פצצת ה'פפא"ם' אינה פצצה במובן הרגיל של המלה. גם בנייתה אינה מהווה אתגר טכנולוגי מורכב כמו הנא"ם. במגזין המדע הפופולרי הנפוץ 'פופיולר מכאניקס' (Popular Mechanics) הופיע מאמר בנושא, שכלל תרשים המראה איך גם ארגון טרור חסר תחכום יכול לבנות פפא"ם.

 

דרך הפעולה של הפפא"ם פשוטה, יחסית לתחכום המצופה ממנה. החלק החיצוני של הפפא"ם הוא סליל נחושת גדול, שבמרכזו צינור מלא בחומר נפץ. עוד בפפא"ם יש מאגר גדול של קָבָּלִים טעונים. בעת ההפעלה הסליל נטען על ידי הקבלים בכדי ליצור שדה מגנטי, ואז חומר הנפץ מתפוצץ מאחור לפנים ומשלח את הצינור המרכזי לחוץ. כשהצינור מוטח החוצה הוא נוגע בדרכו בקצה הסליל ויוצר קצר נע. הקצר דוחס את השדה המגנטי במידה שדי בה ליצור פעימת חשמל חסרת רסן קצרת זמן - חלקיקי שניה, ורבת עוצמה - עשרות מיליוני אמפר. ברק משמים הוא התפרקות חשמלית בעלת עוצמה אדירה, אבל בהשוואה לפפא"ם הוא נראה כמו נורת פנס.

 

מנסים לעכב את העתיד

אז, איפה הם כלי הנשק האלה? למה לא משתמשים בהם במלחמה המטופשת והרצחנית  באוקראינה, או נגד אירגוני הטרור? שאלה מצויינת. יתכן שהסיבה היא ממשפחת הסיבות שגרמו למדינת ישראל ההיי-טקית להעדיף את 'כיפת ברזל' המגושמת שמשלחת צינור מתכת "מתוחכם" אל צינור מתכת "טיפש" בעלות פסיכית. כן, בעוד תקציבי עתק מומטרים על ייצורם, שימורם ותיחזוקם של כלי הנשק מן הסוג, שדינו נחרץ למגרשי הגרוטאות. הנה, כשמדובר בתקציבים צנועים יחסית בעבור פיתוח כלי הנשק היעילים באמת, היד קפוצה כמעט לגמרי.

 

אולי זה מפני שפוליטיקאי, כמעט כל פוליטיקאי, לא כל כך מסוגל לראות את העתיד שמעבר לקצה אפו. לא כל כך מסוגל להבין מה המדענים המטורפים האלה מדברים על לייזר, ואלקטרו-מגנטיות, ו"קולות מן השמיים". תנו לפוליטיקאי טנק ומטוס ופצצות גדולות ואל תבלבלו לו את המוח עם דברים מסובכים שגם דורשים תקציבים. הם מכירים רק את הדרך הישנה ו"הטובה" לנצח. הגנרלים, אף הם, אינם טובים יותר מן הפוליטיקאים בעניינים אלה. יש לזכור שגנרלים, מדרך הטבע, אינם חיילים צעירים, רעננים, שנולדו עם מחשב ביד. הם אנשים כבר לא-צעירים. הם אמנם עתירי ידע ונסיון, אבל הם שייכים לעבר. וכמי ששייכים לעבר, הם מנסים לעכב את בוא העתיד. אישור תקציבים על ידם לפיתוח נשק העתיד, פירושו הפיכת עצמם במו ידיהם לבלתי רלבנטיים, ל-'obsolete'. אף אחד לא רוצה להפוך עצמו ל 'obsolete'. ואולם, שדה הקרב העתידי זר לגנרלים של ההווה, כמו שזרים להם משחקי המחשב. הגנרל עטור הכוכבים ביותר יינגף קשות במשחק מלחמה בפני ילד בן עשר שנולד עם מחשב ביד. האם יֵדעו מפקדי העבר וההווה לפעול באין תחת ידיהם גייסות אנושיים להניעם לכאן ולשם, סוללות של תותחים להרעיש את עמדות האויב, וגדודי טנקים דורסניים ויורקי פגזים גסים ומרטשים. צבא ופתיחות מחשבתית וחדשנות הם תרתי-דסתרי, וההיררכיה הצבאית הקשיחה אינה מותירה מרחב נחשב לחדשנות ולרענון.

 

הפוליטיקאים והגנרלים מעדיפים להשקיע תקציבי עתק בשכלול מה שיש ובכמה שיותר ממה שיש. אלה הם אנשים של אבולוציה ולא של רבולוציה. טוב, כל מומחה צבאי יודע שביורוקרטים לא ניצחו באף במלחמה. לעתיד יש תכונה עיקשת: הוא תמיד מגיע! כל מדינה מאויימת שהיא חפצת חיים, תיאלץ  להסתגל למציאות החדשה המגיעה במהירות. הגנרלים יסתגלו. אבל הם יֵאָחֲזוּ בכל כוחם גם בכלי הנשק המסורתיים - הרובה, התותח והטנק, ליתר בטחון. אבל היתרונות של כלי הנשק החדשניים הם כה מכריעים על פני הרובה, הטנק ומטוס הקרב, שלא תיוותר להם ברירה. כבר כיום אין לתאר מלחמה ללא שימוש באמצעי אלקטרוניקה, במחשבים, ברחפנים, בלוויינים. ההבדל בין אמצעים אלה לאמצעי 'נא"ם' הינו בסדרי הגודל של הפגיעות והנזקים לאוייב, והמהירות שבה אפשר להכריע צבא שלם ולהורידו על ברכיו.

 

אחרית דבר?

כמו לא די לנו באיום הפצצה הגרעינית האירנית וזו של פוטין המטורף, תיאלץ האנושות להתמודד בעתיד המאוד לא רחוק, עם ארסנל שלם של כלי נשק מסוג חדש לגמרי. כלי נשק הוא דבר רע מיסודו ומעצם טבעו - הוא נועד להרוג בני-אדם. עם זאת יש לזכור שלכלי נשק יש גם צדדים טובים, כמו הצד המניעתי והצד ההגנתי. תפקידו העיקרי של נשק טוב, הוא להביא למצב שלא יהיה צורך להשתמש בו. אם תפקיד זה אינו מתבצע כיאות, אזי יש לנקוט בכלל של "הבא להרגך השכם להרגו", וברור שככל שהנשק שבידך יהיה מתקדם יותר, כן תערוך לבא להרגך השכמה, כלומר השכבה, מוקדמת יותר. מצד אחד כל אדם נורמלי רוצה שהעולם יתפרק מנשקו וישרור שלום עולמים. מצד שני, מפעם לפעם קמים כל מיני קנאים ופסיכים שונות, שמחזירים את הגלגל לאחור, ומזכירים לנו למה אנחנו זקוקים לנשק אימים מרתיע.

 

אם יתממש אי פעם חזון אחרית הימים, ונכתת חרבותינו לאתים, אזי  במקרה של נשק של אנרגיה מונחית, לפחות לא תהיה כל בעיה לפרק אותם. שלא כמו במקרה של הנשק הגרעיני, האנושות לא תיאלץ להתמודד עם כמויות מפלצתיות של חומר רדיואקטיבי, שאי אפשר להרוס אותו או להיפטר ממנו, ושכמעט בלתי אפשרי לשלוט במסחר בו.

 

נחמה אחת יש בכל אלה. אחרי שיגמרו לשחק בנא"ם ולהתפעל מהם, סביר שינסו לבחון אפשרויות לעשות עם הטכנולוגיות שלהם גם דברים לטובת האדם והאנושות. לא נעים, אבל זו הדרך שבה נוצרו לא מעט מוצרים מועילים לאדם. לטכנולוגיות האנרגיה המונחית עשוי להיות עתיד גדול במגוון של יישומי עת שלום.

 

שניפגש בדברים הטובים.

 

---------------------

 

logo בניית אתרים