שיר:

שבירה/ ורדה שפין גרוס

 

כֵּן רָצִיתִי לְהַרְגִּישׁ שִׂמְחָה

עִם הַקְּלִידִים בַּחֲדַר הָאֹכֶל שֶׁל הפָּאלָאס הַשִּׁקּוּמִי

וְשַׁרְתִּי בְּכֹל לֵב

"כֵּן זֶה הוּא זֶה גַּן הַשִּׁקְמִים

הָיוּ גַּם כָּאֵלֶּה אֵי אָז בַּיָּמִים"*

וּפתאום בָּכִיתִי מְאֹד

בִּגְלַל שְׁבִירוּת הַחַיִּים

בִּגְלַל שֻׁתְּפוּת גּוֹרָל עִם זָרִים מַחְלִימִים סְבִיבִי בַּמַּעְגָּל

בִּגְלַל הַפַּחַד לִהְיוֹת שִׁקְמִים

"רַק שֶׁלֶט אֶת שְׁמָם עוֹד מַזְכִּיר

כַּמָּה צִפּוֹרִים וְסַפְסָל מְיֻתַּם" 

הִתְיַפַּחְתִּי

יָמִים הָיִיתִי חֲזָקָה

נֶאֱחַזְתִּי

וְנִשְׁבַּרְתִּי

 

"וּלְיַד הָעֵצִים צָחֲקוּ הַבָּנוֹת

וְעָנוּ בְּזִמְרָה הֵי יַלֵּל"

 

**********************************************************

*גן השקמים, מלים יצחק יצחקי, לחן יוחנן זראי