שיר:

פנייה / שושנה ויג

 

הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. אֵל עֶלְיון,

אֵינִי רוֹצָה לִהְיוֹת כְּמוֹתָם

אֵינִי רוֹצָה לְאַבֵּד צֶלֶם אָדָם

מִן הַפּוֹגְרוֹם הַזֶּה זוֹעֵק הַדָּם

הַבָּא לַהֲרָגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ!

 

אֵינִי רוֹצָה פֶּשַׁע שִׂנְאָה

דָּם עַל קִירוֹת

יְלָדוֹת קְטַנּוֹת חֲטוּפוֹת

נָשִׁים נֶאֱנָסוֹת וְהַדָּם הֶפְקֵר

הַבָּא לַהֲרָגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ!

 

אֵינִי רוֹצָה שְׁכֵנִים רָעִים

אֵינִי רוֹצָה פּוֹלְשִׁים בַּדֶּלֶת הָרָאשִׁית

הַהוֹפְכִים שָׂדֶה פּוֹרֵחַ לְצִיָּה

הַשּׁוֹבְרִים חֲצֵרוֹת, פּוֹרְעֵי גְּדֵרוֹת

הַבָּא לַהֲרָגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ!

 

אֵל יְשׁוּעוֹת…