מסה:
עזה אמסטרדם דיסטופיה /אבי גולדברג
לעיתים טווח הזמן והמרחק בין דמיון ,דיסטופיה, למציאות, קצר כהרף עין.
כך אירע שביום שישי שלפני מלחמת שמחת תורה 2023, סרתי לחנות ספרים סיינט ג'ורג' בברלין והצטיידתי "בתחמושת קריאה" לטיסה חזרה לארץ ביום א', את עיני משך כתב עת העוסק בתרבות ואומנות במרחב הציבורי שיצא לאור בהולנד ב2009.
כתב העת open בו דפדפתי בחנות סיקרן אותי, וכבר באותו יום שישי החלתי לקרוא בו .סיקרנה אותי במיוחד כותרתו יוצאת הדופן "אמסטרדם 2030 אזור מלחמה' כותרת משנה "לדמיין את הבלתי ניתן לדמיון'".
דיסטופיה בעיר אמסטרדם השלווה??
אין ספק שקובץ המאמרים סביב רעיון הדיסטופי של מלחמה בעיר ההולנדית השלווה ואפופת ניחוח מריחואנה נשמע מופרך . עד לאותו בוקר שבת בו כבר קבלתי את ההודעה הנוראה על הדיסטופיה המתממשת על קיבוצי הגדר הדרומית ועל הישובים הסמוכים, על הזוועות המתרחשות בישראל בעוד אני נמצא הרחק בברלין. הבשורה הרעה אודות ההתרחשות הפתאומית הרחק בישראל, לאחר שקראתי את החוברת הדיסטופית המדכדכת בלילה שבין שישי לשבת היתה מעין מימוש נוראי של נבואה שחורה הצפונה בין דפי החוברת, האותיות ונייר הכרומו והתצלומים והאכזריות לה לא היינו מוכנים, התממשה לפתע לא באמסטרדם, אלא אצלנו בבית.
ההקשרים שבין עיר התעלות הצפונית לקיום הנפיץ בו נמצאת מדינת ישראל כפי שעולה מהתכנים, מרתק ככול שהיה בעת הקריאה, לא עלו על הדעת אלא כעבור שעות, עד לאותו בוקר שבת נורא, ולכן מצאתי להביא אך תמצית מתוכנה.
דבר המערכת נסב על האפשרות הרחוקה של מלחמה באזור האורבני הצפוף של העיר אמסטרדם ואיזה תצורה תקבל מלחמה שכזו. האם בכלל אפשר להגן על התשתיות, על מקורות המזון והמים של כרך ענק מודרני? התשובות אינן ישירות אלא עולות במקובץ מהמאמרים והסיפורים שבחוברת.
כדי להמחיש את זוועות המלחמה צורפה לחוברת מפה מעשה אומן, המורכבת על מפת אמסטרדם גדלת מידות עליה שובצו מפות ובהם נתונים שנאספו על ידי הצבא הכובש של העיר בתקופת ההמתנה לקראת כיבושה במלחמת העולם השנייה. יוצר המפה הוסיף והרכיב למפה עדכונים שנעשו בעת הכיבוש של אמסטרדם על ידי שלטון הכיבוש, מכלול רב תוכן ובו סומנו מתקני אספקה עיקריים, מתחמי מסחר, סכרים וגשרים המיועדים לפיצוץ במקרה של נסיגה מהעיר ואף אזורים בהם רוכזו יהודים לפני הגירוש למחנות המוות .
די בעיון במפה המפורטת כדי להבין כי כיבוש העיר אמסטרדם וההכנות שנעשו לקראתו והכנת מפות בטרם ובזמן הכיבוש וציון מדויק של מתקנים חיוניים ,תחנות כוח ושאיבה, מחנות, תעלות תת קרקעיות, שטחי קבורה ולהבדיל מתקני איסוף אשפה, מעוררים חלחלה, ובמיוחד לאור הממצאים על המפות והמידע שנשאו המרצחים בהתקפה של שמחת תורה.
ראיון ארוך ומלווה בתצלומים וציטוטים של פרופסור אייל וייצמן אדריכל ומרצה בלונדון, עם רא"ל אביב כוכבי ואלוף שמעון נווה, קרב את הדיסטופיה מאמסטרדם למציאות חיינו . המאמר והציטוטים בו מתמקדים במימוש תאוריית מלחמה בשטח בנוי בצפיפות ובאופן קונקרטי במחנות פליטים כפי שיושם בשכם במבצע חומת מגן 2002 ,תוך שימוש בראייה שונה של המרחב, דהיינו תנועת הכוחות הישראלים שלא בהתאם לתוואי השטח, אלא פריצת צירים דרך קירות בתים ותנועה נסתרת של הכוחות התוקפים. תוך הסבר של השניים כי תורת לחימה זו נלמדה מתוך כתביהם של הפילוסופים הצרפתיים בני המאה העשרים דלז וגואטרי .
האומנים עדי קפלן ושחר כרמל ,שבציוריהם ועבודות המיצג שלהם מעבירים ביקורת על הממסד הישראלי, עיבדו את הסיפור הקצר של אביגדור המאירי משנת 1951 המנהיג https://benyehuda.org/read/3927 ,לסיור גראפי מסויט באמסטרדם 2030 . המנהיג הוא איש חסר ייחוד שבזכות כריזמה לא מובנת קוסם להמונים והופך לדיקטטור חסר רחמים בעת צרה, וגורל נתיניו נתון בידי עושי דברו האכזריים. ההשראה לסיפור המקורי של אביגדור המאירי באה מן הסתם ממחנות השבויים הרוסיים בהם שהה במלחמת העולם הראשונה.
מאמרם של ויטצקה מאס ומטאו פסקווינילי הוא סקירה ייצוגית אודות פתרונות אפשריים לקיום אוכלוסייה עירונית במצוקה באמצעות דרכים אלטרנטיביות, פיתוח חקלאות עירונית מאולתרת וניצול משאבים שבנמצא לכלכלת התושבים כאשר שרשרת המזון נקטעת בעת מלחמה. urbanbalinism. תזונה ממקורות הנמצאים בעיר, כולל בעלי חיים.
המאמר מביא מספר דוגמאות לממשל בעורף המסייע לתושבים במציאת פתרונות יצירתיים ובהדרכת והנחיית התושבים לניצול המשאבים הציבוריים, שטחים ירוקים וגגות לגידולים, ושימוש במקורות מזון אלטרנטיביים.
כך, לדוגמא בהולנד, בה הופסק יצוא פקעות הצבעונים, במלחמת העולם השנייה, נמצא פתרון יצירתי לטונות של פקעות שעמדו להירקב, במתכון המלמד כיצד להפוך את הפקעות למרק טעים ומזין. עוד הם מתארים את המאמץ התודעתי לממש את פוטנציאל השטחים הפתוחים בעיר לעיבודם לערוגות מניבות ירק. הסיסמא שהטמיעה ממשלת אנגליה לתושביה המופגזים הייתה ניצחון בעזרת המעדר - עיבוד גינות ביתיות לגידול ירקות. גם תיאור מוקדם יותר בהיסטוריה של עיר אירופאית תחת מצור, מתועד היטב. תיאור השחיטה הגדולה ומן הסתם הבלתי נמנעת, של חיות מחמד ביתיות ושל בעלי החיים מגן החיות במצור הפרוסי ב 1871-1870 על פריז .
סיפורו הדיסטופי של הסופר ההולנדי דירק ואן וילדן ,מכתב מאמסטרדם המתאר את העיר המתפוררת ומוסדותיה המאבדים שליטה, בעת משבר, על שלטון כנופיות ומעשי ונדליזם המזכירים במקצת את שאירע כאן בישראל ב"ערים המעורבות " לפני שנתיים בעת מבצע שומר חומות . אך דבר מהמסופר והמדומיין בקובץ הדיסטופיה הזה אינו מגיע לדרגת הזוועה של הפוגרום האכזרי שחוותה ישראל בימים אלו.
כשמהרהרים בתכני החוברת ובעצם הצורך להוציאה לאור, נראה ששיתוף הפעולה של השלטון האזרחי ההולנדי עם הכובשים, לעומת ההקרבה של פעילי המחתרת ההולנדית, הנזקים שנגרמו לעיר והווקום הגדול והבושה שהותיר הגירוש המאורגן של תושביה היהודים צרוב בתודעה העירונית ולא נמחה.