רשימה:

על הפרוזה של זאב ליכטנזון/ איקרוס ONE

בתחום  כתיבת הפרוזה של זאב ליכטנזון, מלים משתלבות זו בזו כמו מחול בלט עדין של מחשבות, ויוצרות יחד קצב מהפנט המהדהד את נפשו של הקורא. כל משפט הוא משיכת מכחול על בד הדמיון, שנבחר בקפידה כדי לעורר רגשות ולעורר התבוננות פנימית. הסימפוניה של השפה מתנגנת, בעוד מטפורות רוקדות עם דמיונות, ודימויים חיים מציירים תמונה חיה בעיני הנפש. כמו אלכימאי של מילים, זאב ליכטנזון טווה מרקמי משמעות, ומחדיר לכל פסקה תערובת של עומק ועדינות. הפרוזה שלו היא קליידוסקופ של רגשות, מבוך של רעיונות ומקלט למשוטטים העייפים של הקיום.

באמצעות השליטה המיומנת שלו בשפה, הוא מזמין את הקוראים לצאת למסע של גילוי עצמי, לחצות את מחוזות התודעה ולפתוח את סודות החוויה האנושית. בעוד השעון ממשיך בצעידה הבלתי פוסקת קדימה, ספירת הפרוזה של זאב ליכטנזון, חושפת  נופים חדשים של חוכמה ושובה את ליבם של כל מי שמעז להיכנס לעולמו.

בתוך תחום הפרוזה של זאב ליכטנזון -הזמן הופך להפשטה.

ישות קולחת שמתכופפת ומתנדנדת לגחמות עטו. זהו מרחב שבו הגבולות בין עבר, הווה ועתיד מיטשטשים, והוא מאפשר מיזוג שוטף  של זיכרונות וחלומות. באמצעות רהיטות כתיבתו  הוא לוכד את המהות של רגעים חולפים, משמר אותם בזיכוך של שפה. כל פסקה נפרמת כמו תיבת אוצר, וחושפת פנינים של תובנה עמוקה והתבוננות קיומית. הפרוזה של זאב ליכטנזון היא סימפוניה של מחשבה, שבה הקרשנדו של הרעיונות מגיע לשיא  והדממה בין כל מילה מהדהדת בהדהוד עמוק. בתחום המקודש הזה נמשכת הספירה, קצב נצחי שקורא לקוראים לשקוע ביופיו של חזונו.

כשהשמש שוקעת באופק האפשרויות, הפרוזה של זאב ליכטנזון מאירה את הדרך, מנחה אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמנו ושל העולם בו אנו חיים במובהק.