רשימה:

על הספר משוררת ציפי שחרור/ אריק בלום

שם ספר: משוררת

 

שם המחברת: ציפי שחרור

הוצאת ספרים : בית עקד

מספר עמודים: 84

תאריך הוצאה לאור: שנת 2023

"משוררת" הוא ספר שירה העוסק במגוון נושאים והעיקריים שבהם: תהליך היצירה הלירית, מהות האושר, אהבות נכזבות, כאב הנטישה, בדידות, לידה וזיקנה, והתייחסות למשוררים וסופרים עבריים כמו: יונה וולך, נתן זך, לאה גולדברג, עגנון ואחרים.
ציפי שחרור מתייחסת בחלק משיריה אל עצמה כמשוררת ואל יצירתה - ארס פואטיקה (בלטינית: אומנות השירה), ובקובץ מופיע שיר בשם: "ארספואטיקה תוהה על גורלה"
(עמוד 33).

בשיר "תותים וסרפדים" המשוררת פונה אל המשוררת יונה וולך, והשיר נפתח במשפט:
"אני נרגשת להרהר בך, יונה, / כשהכתיבה פתאום זורמת מידי איטית ובוטחת" (עמוד 52).
היא כותבת בשיר על "אחוות ציפורות" - ציפי ויונה.

שפת הכתיבה יפה, מיוחדת, מרגשת וגם לעיתים לא מובנת, לדוגמה: "גֶּשֶׁם זְאֵבִים" הוא ביטוי לא מובן לי, והתקשיתי להבין את השיר שזהו שמו, ומופיע על כריכת הספר:
גשם זאבים
'אֲנִי מַחְשָׁבָה מְשַׂרְטֶטֶת מַפּוֹת מִפְלָט בַּנְּתִיבִים שֶׁאִישׁ טֶרֶם גִּלָּה.
אֲבָל גֶּשֶׁם זְאֵבִים נוֹחֵת עַל הָאֲדָמָה, הוֹפֵךְ אוֹתִי קַרְחוֹן אַרְקְטִי
סוֹחֵף אוֹתִי אֶל מִדְבָּרִיוֹת מֶלַח וּמַשְׁלִיךְ אוֹתִי בֵּין יַבָּשׁוֹת.
לְבַד עַל פְּנֵי הַכַּדּוּר, אֲנִי יוֹנֶקֶת גֶּשֶׁם זְאֵבִים,
מַשְׁמִיעָה יְלָלָה רְחוֹקָה וּמִשְׁתָּנָה לְלֹא הֶכֵּר.'

אני מניח שכל קורא יצליח להתחבר לחלק או לכל השירים, ואני הצלחתי להתחבר אל מספר שירים, ובחרתי להתייחס אל כמה מהם.
"נער, נערה וצבא כוכבים" (עמוד 11) הוא שיר רומנטי על אהבה נכזבת, כאשר הדוברת בשיר נזכרת שוב ושוב באהבה בתולית, אהבה ראשונה על שפת ים כנרת, והסיום עצוב:
"בסוף הלילה בכיתי עמוק".  

 

"פואטיקה של זמן" (עמוד 13) הוא שיר עוצמתי על לידה וחיים חדשים לעומת זיקנה ומוות בין כותלי אותו מבנה - בית החולים, מחלקת יולדות לעומת המחלקה הגריאטרית,
כאשר רק במחלקת יולדות מונצחים שמות התורמים.

 

"אולי זה אושר" (עמוד 16) הוא שיר מעורר מחשבות על מהות האושר, ובחרתי לצטט אותו במלואו:
"אהבתי עד כלות / חלמתי נפלתי נעורתי / האם זה האושר. /
 חלפתי על פני אוקינוסים / עשיתי גוף פריון / האם זה האושר. /
 טעמתי מן הפירות האסורים / האזנתי למראות / ראיתי את הקולות / האם זה האושר. /
 התפללתי לאל אחד / ולכול האלילים כולם / גזרתי עליי שתיקה ודיבר / האם זה האושר. /
 אני תוהה באושר. בהיכספות לו / תרה אחר אור קטן מבליח / לעשותו כזה".

 

 

הספר מסתיים בשער בשם: "עקבות רגליי בחמישה בתים" הכולל שירים שציפי שחרור כתבה על חמשת הבתים שבהם התגוררה במהלך חייה: רמלה, יפו, צפת, תל אביב
וניו-יורק.

 

ציפי שחרור, משוררת וסופרת, מעמודי התווך של השירה העכשווית בישראל. פרסמה 38 ספרים, מתוכם 15 ספרי שירה, 3 ספרי פרוזה ו- 20 ספרי ילדים ונוער. מבחר מיצירותיה תורגמו לשפות שונות.
ציפי שחרור שימשה משך כעשור עורכת כתב העת "מאזנים", מטעם אגודת הסופרים.
ציפי שחרור זוכת פרס ראש הממשלה (פעמיים), פרס אקו"ם, פרס חומסקי, פרס קוגל לספרות יפה, אות שגרירת השראה לציון 50 שנות יצירה ועוד.

 

אני ממליץ בחום על הספר לאוהבי ז'אנר השירה.