שיר:

יַתְמוּת/ יצחק גוילי

 

שׁוּב יָמִים אֲרֻכִּים וּצְחִיחִים,

חַסְרֵי לֵב,

עַרְפִלֵּי קַיִץ לוֹהֲטִים,

וְהָרָעָב הַזֶּה שֶׁאוֹתוֹ אֵין כְּבָר מִי שֶׁיַּשְׂבִּיעַ,

לִתְחוּשָׁה שֶׁל שִׁיבָה הַבַּיְתָה,

שֶׁל נֶחָמָה.

 

שֶׁמִּישֶׁהוּ יַנִּיחַ יָד רַכָּה עַל כְּתֵפְךָ

וְיַגִּיד בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת וּבְחִיּוּךְ מַרְגִּיעַ:

בּוֹא שֵׁב, תִּשְׁתֶּה מַשֶּׁהוּ קַר, 

אֲנִי אִתְּךָ, יִהְיֶה בְּסֵדֶר.