שיר:

בְּזָוִיּוֹת מְדֻמּוֹת / ג'וֹן דּוֹן מאנגלית אריה זקס

 

 

בְּזָוִיּוֹת מְדֻמּוֹת שֶׁל כַּדּוּר־עוֹלָם תִּקְעוּ

 

בַּחֲצוֹצְרוֹת, מַלְאָכִים, וְעוּרוּ עוּרוּ

 

מִמָּוֶת, אַתֶּם, אֵינְסוֹפִים אֵינְסְפוֹר

 

שֶׁל נְשָׁמוֹת: אֶל גְּוִיּוֹת פְּזוּרוֹת לְכוּ.

 

 

כָּל שְׂרוּפֵי אֵשׁ הֶעָתִיד, כָּל טְבוּעֵי הַמַּבּוּל,

 

כָּל קָרְבְּנוֹת קְרָב, חֹלִי, רוֹדָנוּת, בַּצֹּרֶת,

 

יֵאוּשׁ, דִּין־מַלְכוּת, וְאַף אַתֶּם שֶׁבְּעֵת־

 

מָשִׁיחַ תֶּחֱזוּ וְטַעַם מָוֶת לֹא תֵּדְעוּ.

 

 

לֹא. הָנַח לָהֶם, אֵל. יִישְׁנוּ וְאֶתְאַבֵּל.

 

כִּי אִם מֵעַל כָּל אֵלֶּה יִפְרְצוּ חֲטָאַי

 

יִסָּכֵר חַסְדְּךָ. שָׁם – לַשָּׁוְא תְּחִנּוֹתַי

 

 

עַד עוֹלָם. כָּאן, עַל עָפָר, עָצְרֵנִי מֵחַלֵּל

 

מִקְדַּשׁ גּוּפְךָ. הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה

 

וַחֲתֹם חֲנִינָתִי בְּדָמְךָ כַּעֲרֻבָּה.