מאמר:
האם יפרוץ מרד ערבי-פלסטיני פנימי שעלול לסכן את קיומה של מדינת ישראל/ אריק בלום
על הרומן שקר הנכבה/דב בהט/161/ארגמן מיטב
"הפשיעה בחברה הערבית היא הוכחה נוספת לריקבון השלטון בישראל" (עמוד 85).
"שקר הנכבה" הוא רומן דיסטופי העוסק במציאות אפשרית, אולי מבעיתה ואולי הגיונית בחלקה, של מרד ערבי פנימי בישראל על רקע המאבק הישראלי-פלסטיני על השליטה בארץ ישראל.
דב בהט, פרופ' לגיאולוגיה ומדעי הסביבה, סופר ומשורר, בחר בדרך מקורית מאוד לתאר מציאות, שחלקה העיקרי אכן שריר ועובדתי במציאות הישראלית בת ימינו, שבה מתקיימים אלו בצד אלו - חוסר וודאות וחוסר ביטחון בנוגע ליחסם האמיתי של הערבים המוסלמים כלפי ישראל שהיא כבר למעלה משבעים שנה מדינתם, והצורך הטבעי למצוא פתרון הולם לכך.
"שקר הנכבה", שמו של הספר, מתייחס לאמירה המופיעה בספר, על רקע רצח של מוסלמים על ידי מוסלמים בסוריה, עיראק ובלבנון :"צריכים הפלסטינאים לשמוח על שנוצחו במלחמת 1948 על ידי היהודים ולא על ידי הערבים" (עמוד 88). "בדיקה השוואתית מגלה שמצבם של ערביי ישראל טוב הרבה יותר משל ערביי המדינות השכנות" (עמוד 90).
כל הדמויות המופיעות ברומן קשורות בדרך כלשהי לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומתייחסות ל"מהומות לוד" המתוארות בדיווח עיתונאי ריאליסטי מפורט בספר, בנוסף לעימותים אלימים בין יהודים ומוסלמים בערים מעורבות נוספות בישראל. "התקפות ערבים על יהודים חזרו על עצמן בווריאציות שונות ביתר הערים המעורבות ויצרו בשני העמים משקעים כבדים של חרדה בקרב היהודים, ועוררו רגשי תקווה בקרב השבאב – ארגון הערבים הצעירים" (עמוד 31).
מוטי וסברינה הם שני אנשי מוסד, סוכני ריגול מסתוריים ופטריוטים ישראלים, פועלים בבירות ובמדינות נוספות בזהות ערבית מזויפת.
האם מוטי, בזהותו הבדויה איש עסקים לבנוני בשם מוחמד יעמוד בפיתוי של הדיילת הבלונדינית היפה בטיסתו במחלקת העסקים מבירות לארה"ב?
מוטי וסברינה מטיילים בצפון בריטניה, מגיעים לביקור בישראל – לביתם שבלוד, ושם נחשפים "למהומות לוד". ברקע אירע אסון ל"ג בעומר במירון, ומתוארים מאבקים בפוליטיקה הישראלית.
מה יעלה בגורלם של מוטי וסברינה שנחשדו על היותם יהודים?
ארנון, קצין ישראלי, מתאהב ברוקחת ערבייה, כאשר ברקע מתוארת מפלגת מפא"י והמהומות שהתרחשו בלוד. האם יש סיכוי לקשר המסוכן והאסור בין יהודי לערבייה? "היא השיבה לו בחיוך מלאכי, שהבליט בעיניו את יופיין של עיניה עם המבט החולמני-עצוב-חום" (עמוד 42).
מרים כהן, המכונה: "זקנה צעירה", לוחמת פלמ"ח לשעבר, לוחמנית מאוד בגילה המבוגר, ומודעת לסכנה האורבת ליהודים מצד ערבים בערים המעורבות וחשיפתה ל"מהומות לוד". "כך נולד הפרדוקס, שבמקום שהערים המעורבות תשמשנה כגשרים לבניית השלום בין שני העמים, ישמשו הערים המעורבות כפתילי הצתה לשריפות גדולות בין שני העמים" (עמוד 68).
האלוף דני כהן, אחיה של מרים, משתייך לשמאל הקיצוני, ומאמין בדו-קיום עם הערבים.
האלוף ירמיהו לבנון, בנה של מרים, הוא קיצוני מאימו, וחש שמיליוני פלסטינים בתוך ישראל ומחוץ לישראל ממתינים לשעת כושר כדי לחסל את הישות הציונית.
הדמויות הדמיוניות הללו מופיעות בספר כמי שמובילות לשינוי, מחפשות פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני,
ומתגבשת תוכנית להריגת כל הערבים האוחזים בנשק, וגירוש כל הערבים למחנות פליטים בלבנון ובסוריה.
האם הם יצליחו לממש את תוכניתם הקיצונית בגיבוי ותמיכת ארה"ב ומדינות העולם?
המחבר מתאר את הפילוג המסוכן בתוך הציבור הישראלי היהודי, המסכן את עתידה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכאוס על רקע המאבק על הרפורמה המשפטית המתקיים בימים אלו בישראל, כאשר השמאל מסוכסך עם הימין, שרים מסוכסכים עם שופטים, ושרים מסוכסכים עם שרים אחרים.
"היהודים מבולבלים ומתוסכלים, עד כדי כך, שקיימת הסכנה, שבעת מבחן הם יפעלו אלה נגד אלה, ולא
כזרוע אחת, כדי לבלום את מהומות הערבים. כמובן שהסכנה העיקרית של ישראל תבוא מבפנים ותנבע
מהפיצול החמור שנוצר". (עמוד 63). הטקסט הזכיר לי את אמירתו של הנביא ישעיהו (ישעיהו מ"ט, י"ז): "מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ".
המחבר מתייחס לתופעת הפשע המאורגן במגזר הערבי, ואגירת נשק ותחמושת לא חוקיים בכמויות עצומות בערים ובכפרים הערביים, והשליטה היא בידי ראשי כנופיות, שחולמים לממש את חלום ההשתלטות של צלאח א-דין על כל העולם. הספר מציג את האירועים ההיסטוריים הקשורים בפעילותו של צלאח א-דין עד להבסתו על ידי ריצ'רד לב הארי מאנגליה בשנת 1191, וההסכמות הפוליטיות ביניהם, כולל השארת ירושלים בשליטה מוסלמית (עמוד 72).
ראשי הכנופיות המוסלמיות מהווים איום ביטחוני חמור על מדינת ישראל, ובהמשך הסיפור הם מתארגנים ויוזמים מלחמה נגד ישראל. מיליוני פלסטינים חיים ברצועת עזה, בסוריה ובלבנון, והמחבר מזכיר אותם כגורם שיצטרף למערכה. "אין ספק שמלחמת אזרחים מסוג זה תקבל את מלוא התמיכה מהאוכלוסיה הפלסטינית שמקיפה את ישראל" (עמוד 91).
הספר מעורר מחשבות ושאלות קשות ומטרידות:
איך יתכן שישראל החזקה לא מצליחה להתמודד עם ראשי הכנופיות המסכנים חפים מפשע, ופוגעים בהם בגביית דמי חסות, ירי ברחובות בכפרים ערבים, ירי בחתונות, סחר בסמים, שוק אפור ושוק שחור?
האם משפחות הפשע הערביות יביאו למלחמת יום כיפור השנייה?
האם 2 מיליון ערבים ישראליים וכ- 2 מיליון איש החיים בגדה המערבית ינצלו את חדלונה של הממשלה וחולשתה של המשטרה, ויביאו דור צעיר מתוסכל ולא משולב במדינה לפתוח במלחמה נגד ישראל?
האם שלטון אמריקאי חדש יחליט לדחוק את הסכסוך הישראלי-פלסטיני למעמד זניח בענייניה של ארה"ב, מה שיקדם את העמדה הערבית במאבק נגד היהודים?
הכתיבה יפה, שנונה ומרתקת, והעלילה נעה לסירוגין בין בדיון למציאות, והמציאות מתוארת בפירוט כדיווח עיתונאי.
דב בהט אומר על החלטתו לכתוב את הספר: "במשך שנים רבות אני רוצה לכתוב ספר בנושא זה.
לאחרונה התקיימו דיונים רבים במוסדות הבינלאומיים, שהעלו דרישות להתחיל לחקור את המעשים הגרועים לכאורה שעושה ישראל נגד הפלסטינים בגדה המערבית. בעיני לא מצאה חן ההגזמה הקיצונית שבדבריהם, ולכן החלטתי לכתוב את הספר הזה, המציג סיפור דמיוני שבו הפוליטיקה הישראלית פושטת את הרגל ומוליכה למלחמה".
דב בהט מציג את מעגל האלימות האינסופי באמירה עוצמתית מאוד המלווה בתיאור ציורי: "מדינות ערב הפסידו בכל המלחמות שהן פתחו נגד ישראל. אבל סיום המלחמות לא היה מוחלט כמו מלחמת העולם השנייה, אלא קומבינה של קומפורמיזות שבעצם הדליקה את מנועי המלחמה הבאה של הערבים נגדנו.
כמו שסיומה של מלחמת העולם הראשונה לא היה מוחלט, אלא קומפרומיזה שהדליקה את המנועים של מלחמת העולם השנייה. לאחר שהפלסטינים יפתחו עלינו מלחמה ב׳מהומות לוד המתחדשות׳, צה"ל צריך לדעת כיצד לסיים את המלחמה הזאת. בכל המלחמות הקודמות ניצחה ישראל בסגנון מלחמת העולם הראשונה, שהוא סגנון הסלמנדרה - זוחל בעל חוליות שכל פעם שיורד לו חלק מהגוף כמו יד או רגל, יש גנרציה והאיבר גדל מחדש. כך נלחמים בנו הערבים, בהרגשת רגנרציה תמידית, המעודדת אותם לפתוח נגדנו עוד ועוד במלחמה חדשה".
אני ממליץ בחום על הספר החשוב והמרתק הזה, שמעורר מחשבות נוגות על חיינו במדינה הזאת, על הסכסוך הישראלי-פלסטיני הנמשך כבר למעלה ממאה שנים, ועל סכנת הפילוג המסוכן המתקיים בתוך החברה היהודית בישראל.
זהו ספר חובה לכל הפוליטיקאים המופקדים על גורלה ועתידה של מדינת ישראל.
