שיר:

בְּכָל מְאוֹדִי / אֲבִיבָה גּוֹלָן

 

 

אִלּוּ יָדַעְתִּי אָנָה תּוֹבִילֵנִי

אַשְׁלָיַת בֹּסֶר אַהֲבָתְךָ,

הָיִיתִי מוֹנַעַת בַּעֲדִי

לְהַעֲצִים כּוֹחָהּ בְּכָל מְאוֹדִי.

לְלַבּוֹת אֵשׁ כְּמִיהָתִי,

לְאַפְשֵׁר לָהּ לְהַעְפִּיל

אֶל פְּסָגוֹת עֲטוּרוֹת פְּלָאוֹת,

לְהַרְווֹת צִמְאוֹנָהּ בִּנְשִׁיקוֹת.

 

אִלּוּ פְּגַשְׁתִּיהָ בְּשֶׁלָּהּ

הָיִיתִי מוֹקִירָה חֲסָדֶיהָ

חוֹבֶקֶת אוֹתָהּ, מְאוֹר יָמַי

שׁוֹמֶרֶת עָלֶיהָ, חַמְצַן חַיַּי.

מְאֻשֶּׁרֶת בָּהּ וּבִי,

נִמְלֵאת עִנּוּגֵי תְשׁוּקָתִי.

כָּעֵת מְצָאְתִּיךְ לִקְרָאתִי

 שִׁירָתִי יְחִידָתִי, מַחֲיָה נַפְשִׁי.