שיר:

יתאר את יפי עובל אהובתו/ ענתר אבן שאדד    מערבית יוסף יואל ריבלין

יָרוּ לַלְּבָבוֹת הַבָּנוֹת הַיָּפוֹת

 

חִצֵּי מַבָּט לֹא לָמוֹ תְרוּפוֹת.

 

חָלְפוּ עִתּוֹת חַג בֵּינוֹת לַבְּתוּלוֹת,

 

דָּמוּ שְׁמָשׁוֹת–עֵינֵיהֶן צְבִיּוֹת.

 

הֱמִיתַנִי חָלְיִי בְתוֹךְ קְרָבִים

 

צְפַנְתִּיו – אַךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבִים

 

נָטְתָה – וָאֹמַר סְעִיף עֵץ רַעֲנָן

 

הֵנִיעַ פֹּארוֹתָיו רוּחַ שַׁאֲנָן

 

צָחֲקָה – וְשִנֶּיהָ כִּבְרַק פְּנִינִים נִגְלָה

 

לָחֳלִי מְאַהֲבִים תּוֹכוֹ תְעָלָה

 

הִבִּיטָה וָאֹמַר אֲיָלָה נִדְהָמָה,

 

קִדְּמָתָהּ מְצוּקָה בְתוֹךְ שְמָמָה.

 

נִגְלְתָה – וָאֹמַר הַלְּבָנָה לֵיל שָלְמָה,

 

עֵת כִּתְּרוּהָ כוֹכבֵי רוֹמָה.

 

וְעֵת לְהַלֵּל אֱלהֶיהָ סָגְדָה,

 

אַדִּירֵי עָם כָּרְעוּ לִכְבוֹדָהּ.

 

הוֹי עוֹבָל! אַהֲבָתֵךְ גַם עֵת חָלְשָה,

 

בִּי תִמְסֹךְ תִּקְוָה עֵת אֶתְיַאֲשָה.

 

וְאִם זְמָן הָיָה בְאָשְרִי,

 

אֶדְאג פֶּן יֵהָפֵךְ צוֹרְרִי.

*ענתרה אבן שדאד אל-עַבְּסִי, 525-608 לספירה) היה חייל ומשורר ערבי טרום-אסלאמי, שהתפרסם בשל שירתו וחייו ההרפתקניים. שיריו המרכזיים נכללים ב"מועלקאת", אוסף שבעת השירים שהאגדה מספרת עליהם שהיו תלויים בכעבה.