שיר:

אַלּוּף הַתַּחְבּוּלוֹת/ יעקב ברזילי

 

הַגֶּרְמָנִים חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ יוֹמָם וְלַיְלָה

הוּא הָיָה אַלּוּף הַתַּחְבּוּלוֹת

הֶעֱרִים עֲלֵיהֶם פַּעַם אַחַר פַּעַם

כְּשֶׁגִּלּוּ אֶת מַחְבּוֹאוֹ

כְּבָר הִסְתַּתֵּר בַּאֲחֻזַּת סְתָרִים אַחֶרֶת

כָּל אוֹתוֹ זְמַן הֵצִיק לוֹ הָרָעָב

כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת אוֹבֶּרשׁטרוּמפִירֶר דִיכְטֶר

מַכְרִיז עַל חֲנִינָה,

הִתְפַּתָּה

"כָּל מִי שֶׁיַּעֲזֹב אֶת מַחְבּוֹאוֹ" – הִיתַמֵם

"יִהְיֶה חָפְשִׁי לִנְסֹעַ לְפַּלֶסְטִינָה,

וְעוֹד יִזְכֶה בְּכִכָּר לֶחֶם, עִם נַקְנִיק מְשֻׁבָּח,

צֵידָה לַדֶּרֶךְ."

בְּעוֹדוֹ נוֹגֵס בַּלֶּחֶם נְגִיסָה רִאשׁוֹנָה

כַּדּוּר פִּלֵּחַ אֶת גַבּוֹ

כְּשֶׁהֻשְׁלַך לְקֶבֶר אַחִים

לוֹפְתוֹת הָיוּ יָדָיו אֶת הַלֶּחֶם

שֶׁיְּחַלֵּק בֵּין חֲבֵרָיו.