שיר:

אבחת חרב/נעמי תדהר



הַחַנְיוֹן שֶׁבּוֹ הִתְחַלְנוּ, בַּשְּׁבִיל הַיָּרֹק,

הִסְתַּיֵּם בְּאִבְחַת חֶרֶב.

 

בְּתוֹךְ מָבוֹךְ בְּדִידוּת

מַחֲרִישׁ הַשֶּׁקֶט,

הַפָּנִים מַחְלִידוֹת,

 

אֲנִי קוֹרֵאת אֶת הֲוָיָתִי בִּשְׁתִיקָה.

 

עֵינַיִם מִתְגַּלְגְּלוֹת


מְחַכָּה לַזְּרִיחָה הַחוֹלֶפֶת.

logo בניית אתרים