שיר:

הַמָּקוֹם הַיָּפֶה בָּעוֹלָם/ מיכאל רייך

 

"הַמָּקוֹם הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם" - הִסְבִּיר הָאַרְכִיאוֹלוֹג –

"אֵינוֹ זֶה הַכּוֹבֵשׁ אוֹתְךָ חִיצוֹנִית בִּלְבָד.

הַמָּקוֹם הוּא זֶה שֶׁמַּרְאֶהוּ הַקָּסוּם שׁוֹבֶה אֶת עֵינֶיךָ

וְסִפּוּרוֹ – אֶת לִבְּךָ."

הִצְהִיר

וְהִסְתַּלֵּק לְעִנְיָּנָיו, לַחֲשׂף אֵלָה כְּנַעָנִית

זְעוּפָה וְסַבְלָנִית

שֶׁצִּפְתָּה לוֹ תַּחַת רָבְדֵי הֶעָפָר וְהַזְּמַן,

עַל פִּסְגַּת הַר הַגִּלְבֹּעַ;

כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁלַּיֹּפִי אֵין תְּפוּגָה,

מִבַּעַד לְעַנְפֵי עֵץ הַשֵּׁיזָף, בָּאוּ בְּעֵינַי  

רִבּוּעֵי שְׂדוֹת הָעֵמֶק וּלְנִצּוּחָהּ שֶׁל הָרוּחַ הַחַמָּה

פָּשְׁטוּ וְלָבְשׁוּ צוּרָה;

מִמְרוֹם שִׁבְתִי -

קָרְצוּ לִי בְּבֹהֲקָן בְּרֵכוֹת הַדַּגִּים שֶׁנְּשִׁיקַת הַשֶּׁמֶשׁ בִּפְנֵיהֶן

הָפְכָה אוֹתָן לְמַרְאוֹת קֶסֶם מִן הָאֲגָדוֹת.

צָדַק  הָאַרְכִיאוֹלוֹג:

זֶה הָיָה מָקוֹם יָפֶה וּמְרַתֵּק

לְרַבּוֹת סִפּוּרָם הַנָּחוּשׁ שֶׁל חֲלוּצִים

מְזֵי רָעָב, שְׁזוּפִים וְהוֹזִים.