שיר:

ביום כיפור האחרון  |   מיכל פרי

ציור: מיכל פרי 

 

אַבָּא שׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ

עָטוּף שְׂמִיכָה, חוֹבֵשׁ כּוֹבַע גֶּרֶב מִצֶּמֶר

 

אַבָּא מְחַכֶּה בְּבֵיתוֹ

אוּלַי לָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה אִתּוֹ

 

אוּלַי לָאִשָּׁה שֶׁעָזְבָה אוֹתוֹ

אוּלַי לְאִמָּא שֶׁהָלְכָה

 

אוּלַי לִבְנוֹתָיו שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ

שֶׁפָּרְחוּ וְעָפוּ כָּל אַחַת בְּמַסְלוּלָהּ

 

בְּיוֹם כִּפּוּר הָאַחֲרוֹן הוּא הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ

וְנִגָּשׁ לַמַּרְאָה שֶׁעוֹמֶדֶת בַּכְּנִיסָה

 

כָּל הַלַּיְלָה עָמַד מוּלָהּ

דִבֵּר וְדִבֵּר, קָרָא וְקָרָא: רִנָּה, רִנָּה, רִנָּה

 

מָה אַבָּא אָמַר לְאִמָּא

כָּל הַלַּיְלָה מוּל הַמַּרְאָה

 

הָיוּ יָמִים וְהַדִּבּוּרִים רָעֲמוּ בַּבַּיִת

קוֹלָהּ שֶׁל אִמָּא, קוֹלוֹ שֶׁל אַבָּא

זֶה בָּזֶה, הֻתְּכוּ, הִתְעַרְבְּבוּ

 

וְהַשֶּׁקֶט שׁוֹתֵק

 

אַבָּא שׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ

אַבָּא מְחַכֶּה בְּבֵיתוֹ.