רשימה:

אורי אורלב חייל הנשמה והעופרת / שלמה אברמוביץ'

אורי אורלב, טוב הפנים והחייכן, היה אחד היוצרים האהובים עליי, כמעט מאז עמדתי על דעתי. ולא הייתי יחיד. דורות דורות של ילדים ובני נוער אהבו את יצירתו ואת עשרות ספריו בישראל ובעולם, עד שהיה לאחד מגדולי ספרי הילדים והנוער שקמו למדינת ישראל.

המפגש הראשון שלי עם כשרונו ועם רגישותו התקיים כשקיבלתי לידיי את ספרו 'חיילי עופרת'. הספר ראה אור כשנה לפני שנולדתי (1956, הוצאת פועלים).

הייתי בן 12. קראתי אז 2-3 ספרים בשבוע. אך גם בתוך הררי המידע שאגרתי, התרגשתי במיוחד מהישרדותם של שני האחים יורק וקאז'יק, שעברו יחד את תקופת השואה בפולין שהייתה תחת עול הכיבוש הנאצי. היה ברור לי שיורק וקאז'יק הם אחים והיה ברור לי שאחד מהם הוא אורלב עצמו.

לימים קראתי עוד ועוד ביקורת על יצירת אורי אורלב והתמלאתי סיפוק כשהספר הוגדר 'ספר אוטוביוגרפי', המתייחס לחייו של הסופר עצמו. ועוד כתבו הביקורות: כי "ספרו של אורלב הוא אחד מאותם ספרים יחידי סגולה שיש בהם הן מסמך אנושי חשוב והן פן ספרותי."

הפעם הבאה בה ריגש אותי השם אורי אורלב הייתה ב 1996. לפתע פרצה אל הדיווחים החדשותיים היבשים ידיעה נדירה ומרגשת מעולם הספרות. אורלב זכה באות אנדרסן, הפרס החשוב בעולם לספרות ילדים על שם האנס כריסטיאן אנדרסן. 

אורלב הפך לסופר הישראלי הראשון (והיחיד עד כה), שזכה בפרס המכונה גם ה'נובל הקטן' והתייצב בשורה אחת עם גדולי ספרות הילדים בעולם ובהם אריך קסטנר, אסטריד לינדגרן, כריסטינה נסטלינגר, ססיל בדקר, פולה פוקס, בוהומיל ריהא ואחרים.

אורי אורלב נפטר בגיל 93. לכאורה, זה היה מוות צפוי. אך אורלב, סופר הנשמה, שחיבר למעלה מ-40 ספרים, היה ילד בנשמתו גם כשצלח את גיל הגבורות ואף כשצלח י"ג שנים נוספות מעבר לגבורות. גם בשנים האחרונות לחייו, קרנו פניו בדרך המיוחדת לו ועלה מהם חיוכו המוכר והטוב.

בשיחה עם העיתונאית נעמה לנסקי ('ישראל היום', פברואר 2011) תמצת אורלב את כל הווייתו הילדית במשפטים ספורים:

"אני כותב לילדים ולנוער כי למבוגרים צריך לכתוב גם דברים רעים. על הניכור, האסונות, הדם וכל מה שקשור בחיי המבוגרים. אצל ילדים ונוער אין דברים כאלה, כל החיים לפניהם. כל התקוות, החלומות, האפשרויות הפתוחות, העתיד".

אז אתה לא רק כותב לילדים, אלא כותב כמו ילד, שאלה לנסקי ואורלב השיב ללא היסוס: "כן, אני יודע לכתוב כמו ילד. אולי כי אני ילדותי. כשאני רב עם אשתי, יערה, זה מה שהיא טוענת, שאני ילדותי".

רבים שהוקירו את אורי אורלב על יצירתו רבת הממדים ועל כישרונותיו, העריכו אותו גם על צניעותו. צניעות שלא נפגמה גם לאחר שספריו זכו להצלחה רבה, גם לאחר שרבים מהם תורגמו לעשרות שפות וגם לאחר שזכה בכמעט כל פרס ספרותי אפשרי: פרס עליית הנוער לספרות, פרס זאב, עיטור אנדרסן, פרס חרט הכסף, פרס יד ושם לספרות ילדים ונוער, Mildred L. Batchelder award, פרס ביאליק, יקיר ירושלים ופרס דבורה עומר.

לא נשכח את אורי אורלב היוצר ברוך הכישרונות. לא נשכח את ספריו האלמותיים ובהם "האי ברחוב הציפורים", "רחוקי משפחה" ו"רוץ ילד רוץ."

יהי זכרו ברוך!