שיר:

תִּשְׁעָה בְּאָב/יִצְחָק גְּוִילִי

 

כְּמוֹ בַּיָּמִים הַהֵם הַחַמָּה שְׁפוּכָה,

עַל עִיר וְחוֹמָה,

עַל עֵמֶק הַבָּכָא,

וּמוּל כָּל הַיֹּפִי הָעַתִּיק הַזֶּה,

הַמִּזְמוֹרִים הַמִּלְחָמוֹת וְהַדָּם,

עוֹמֵד בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם נִכְלָם,

עָלוּב, זְמַנִּי, אַחַד הָאָדָם,

רַק נוֹשֵׂא תְּפִלָּה

אֶל יוֹשֵׁב מְרוֹמִים,

שֶׁתַּעֲטֹף אוֹתָנוּ שַׁלְוַת הַיָּמִים

כְּטַלִּית רַכָּה, כְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים.