מאמר:

שם הספר הוא גם שם המחבר/ ראובן שבת

לפני ארבעים שנה, פורסם בישראל, בהוצאת מסדה הזכורה לטוב, רומן מיוחד ויוצא דופן שמחברו, סופר צעיר ומבטיח בן 26, סומן כבר כסופר מוכשר וטוב, על ידי המשורר אמיר גלבוע שהיה הלקטור הראשי של ההוצאה דאז.

הסופר הוא אריה קרישק, ולספר קראו –"שומר אמונים."

הרומן המיוחד, זכה עם הוצאתו לתשומת לב איכותית של מבקרים וקוראים.

קרישק הפך להיות סופר עם עתיד וכך זה נמשך ברומנים ובקבצי הסיפורים הבאים שכתב.

בשנות התשעים יצאה לאור מהדורה מחודשת של הספר ושמו היה "הנאמן."

 

לאחרונה יצא לאור בהוצאת כנרת רומן מתורגם של הסופר האנגלי הידוע,  ג'ון לה-קארה בשם  העברי-"שומר אמונים." שמו האנגלי של הספר הוא -..SILVER VIOW

הרומן, השייך לז'אנר ספרי המתח נמצא מזה מספר חודשים למכירה, והפצה ברשתות וחנויות הספרים הגדולות ואחרות בכל רחבי הארץ.

כל בר דעת יבחין מייד שאין כל קשר מילולי בין SILVER VIOW  ,שבעברית משמעו "מבט הכסף" לבין השם התמוה  שאותו בחרה הוצאת כנרת לתת לרומן של לה-קארה –"שומר אמונים."

יתרה מכך, בחירה שרירותית  ומוזרה זו, מעידה במובהק שההוצאה לא רק בחרה משיקוליה התמוהים בשם חסר קשר כלשהו לשם הספר, אלא היא ביצעה, כך או כך "מחטף ספרותי" בוטה ונטלה למעשה ללא רשות שם עברי של רומן בשם זה שכבר יצא לאור ללא רשותו של המחבר.

אריה קרישק עומד לתבוע את הוצאת כנרת על גניבת השם של הספר ושימוש בו בספר אחר.

 קרישק מעלה ומציב טענות נחרצות ודי הוגנות מעצם טיבן.

"ימים כלילות השקעתי ברומן  משאבים ניכרים, כשרון, עבודה פיזית ממש. מה גם שהרומן זכה מייד לשבחיו החמים של אמיר גלבוע, משורר חשוב וידוע שם, שהחליט כי ההוצאה תוציא את הספר."

בעיניו הוא מדמה את התהליך ללידה.

"מהלידה הצנועה והתחילית  הזאת צמח ועלה כתב יד ראוי, מכובד שזכה לשבחי ביקורת, סופרים וקוראים, והנה בחלוף השנים, מגיעה הוצאה גדולה ובעלת משאבים אדירים וללא הנף עפעף, ללא רשות, למעשה בזלזול, לוקחת את שמו של הרומן שכתבתי ושמה אותו ככותרת ושם לרומן מתח אנגלי מתורגם!!!

זאת בשעה שהן שמו המילולי של הספר והן שמו הספרותי האפשרי אינם מהווים בשום צורה כלשהי הכרח בלתי נמנע שאין בלתו להשתמש אך ורק בשם הזה!!!

כלומר-לא רק  שישנם והיו קיימות אפשריות שמיות אחרות, אלא שלא היה כל צורך או הכרח ספרותי, שיווקי או אחר לתרגם את הספר תחת השם-"שומר אמונים!"

אז מה אתה עומד לעשות ומדוע?

"אני אלחם בכל כוח ובמידת האפשר על מנת שהעניין ייפתר נאותה למען הנכונות המלאה שבדבר  ולטובת הספרות העברית בכלל!! וזה לצערי ועל פי המסתמן לא ניתן כיום אלא בדרך משפטית. צריך כבר ולמעשה חייבים כבר לחוקק חוק ברור, או לקבוע מסמרות ברורים ונחרצים, על זכויות היוצרים שיש לסופר על שמו של ספר שכתב, אחרת ,זאת לא רק דלת פרוצה, זה גם בית פרוץ לגמרי. ביתה של הספרות והזילות כלפיה וכלפי מחבריה!!"

פניה לסופרים ומשוררים נוספים, הראו בבירור תמונה מורכבת שיש בה גם מאידך חוסר אונים מול דורסנותם ויכולתיהם של הוצאות גדולות, לעשות כאוות נפשם.

המשורר בלפור חקק, ציין כי –"חוסר קופיירייט בעניין שמות ספרים הוא בעיה גדולה ועוול משווע כלפי סופרים. כך או כך הן הוצאה והן סופר חייב לבדוק ולדעת אם שם היצירה לא פורסם בעבר, לפחות באותה קטגוריה, פרוזה ,שירה או עיון ומחקר."

הסופר ועורך הדין זאב ליכטנזון ציין כי-"למרות ובגלל שהנושא מורכב, צריך להיות תקיף ולחדד דברים ביתר שאת. באמצעים משפטיים,הפרת זכויות יוצרים.מכתב אזהרה.ובהעדר תגובה- 7 ימים.

ערכאה משפטית והוצאת צו מניעה .

 

 

עורך הדין לירון פרמינגר מייצג את אריה קרישק בנדון.

            "כל יצירה צריכה להיבחן ברלוונטיות של הנושא בכללותו. הרומן של אריה הוא רומן וכך גם היצירה של הסופר המנוח לה קארה שניהם "יושבים על אותה משבצת" ומשכך מתן השם הזהה פוגעת ללא ספק באריה קרישק . אין זה רלבנטי באם צמד המילים זכאי להגנה כזכות יוצרים או לא,שכן מעבר "לגנבת השם"  עומדות הגנות נוספות לרבות מתחום העוולות המסחריות ועשיית עושר  ואלו הם דברים חמורים בפני עצמם!!

מלבד זאת, הרי לא יעלה על הדעת כי במציאות תקינה, מחברים והוצאות ישתמשו כרצונם וכאוות נפשם בשמות ספרים שהופיעו קודם לכן( ההנחה היא כי מדובר בספרים שהם מאותו ז'אנר). כי אחרת זה יגרום לכאוס בתחום, לזילות, לפגיעה בשמם הטוב של ספרים והוצאות ובעקבות כך לירידה פלאים בערכה הטוב של הספרות לסוגיה."

לדובר הוצאת כנרת, עידו פרץ נשלחו במייל 3 שאלות הנוגעות לעניין.

עידו פרץ, ובשמה של הוצאת כנרת בחר  בתגובה הלאקונית-"אין תגובה."

אין ספק שפנייתו/ דרישתו של אריה קרישק היא נקודת מפנה משמעותית ביחס לנושא זכויות יוצרים, כולל קופירייט על שם ספר, בעניין זכויות סופרים על ספרם בישראל.

בפניה להתאחדות המו"לים הגיבה ההתאחדות בכך שמדובר לדבריה בנושא שעניינו -"מסחרי" ולא זכויות יוצרים, ולכן היא מנועה מלהגיב.

יצויין כי הוצאת כנרת היא חברה נכבדה מאוד בהתאחדות  המו"לים.

היבטים של סופרים, משוררים, חוקרים אינם יכולים להוות ולהיות שוק פרוץ לכל דכפין שיעשה כרצונו בשם של ספר שעליו עמלו, חלקם, אפילו שנים רבות.

חלק גדול ומשמעותי לערכה של יצירה באה משמה.

על כך יש ולא כמדומה, קונצזנוס בקרב כל אנשי הספרות: יוצרים, חוקרים וגם קוראי ספרות, באשר הם.

אין ספק בעניין-כי להוצאת כנרת לא עמדה כל זכות, אף אם  זו ולכאורה לא מעוגנת עד תומה בחוק, לעשות כרצונה בעניין.

ההקשרים בכללותם הם מהותיים ועל כלל ציבור הסופרים והמשוררים לתת את דעתם על כך מתוך עמדה של הגנה על מכלול יצירתם באשר היא ובפרט לגבי שמות יצירותהם.