שיר:

חַיָּיו לֹא נִמְרְחוּ בִּדְבַשׁ מִשּׁוּם צַד/ יעקב ברזילי

 

הִכַּרְתִּי פַּעַם אָדָם כָּבוּי

כְּמוֹ צֵל שֶׁאִבֵּד אֶת הָאוֹר

כְּמוֹ נִיצוֹץ בְּלִי אֵשׁ,

לְיָמִים נִסָּה לְהִתְרַעֲנֵן, לִמְצֹא חֵן

לָבַשׁ מִכְנְסֵי גִּ'ינְס, שִׁנָּה תִּסְרֹקֶת                                                   

אָמְרוּ:"בֹּשֶׂם בְּלִי נִיחוֹחַ"

בְּלֵיל אֲהָבִים הִתְאַמֵּץ לִצְלֹל מַעֲמַקִּים

הִיא לָחֲשָׁה לוֹ בָּאֹזֶן:

"יַקִּירִי, אַתָּה כְּמוֹ צוֹלֶלֶת בְּלִי פֶּרִיסְקוֹפּ"

בִּקֵּשׁ מֵרוֹפֵא הַמִּשְׁפָּחָה מִרְשָׁם לְכַדּוּרֵי כָּרִיזְמָה

"לֹא יַעֲזֹר לְךָ" אָמַר הָרוֹפֵא

"שָׁתִיתָ פַּעַם יַיִן בְּלִי אָרוֹמָה?"

כִּמְעַט בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ

זָכָה לְמַחֲמָאָה מְפֻקְפֶּקֶת:

"אַתָּה הֲרֵי כְּמוֹ סֵפֶר עָב כֶּרֶס

לְלֹא מִלִּים."