שיר: 

געגוע לאגם בקצה הרחוב/ ווביט וורקו מנגיסטו

צִבְעוֹ כְּעֹמֶק הַשָּׁמַיִם

אָרְכּוֹ כְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת

נִיחוֹחוֹ מֶתֶק גַּן  מִתְפַּשֵּׁט לְאִטּוֹ

עֵדֶן הַשַּׁלְוָה וְהַחֹפֶשׁ.

שׁוֹכֵב הוּא לְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל עֵץ תְּאֵנָה

בְּרוּךְ פֵּרוֹת וְנִיחוֹחַ מָתוֹק.

תְּאֵנָיו הֶאֱכִילוּ דּוֹרוֹת שְׁלֵמִים-

יְלָדִים נָחוּ בְּצִלּוֹ וְנָטְלוּ מֵהֶן

נָשִׁים הִתְרַוְּחוּ בְּהֶסְתֵּר עֲנָפָיו

עוֹבְרִים וְשָׁבִים מָצְאוּ בּוֹ מַחֲסֶה .

אֲנִי רָצָה לְאָחוֹר וְהַכֹּל חוֹזֵר אֵלַי לְאַט

וְשׁוּב הַכֹּל סוֹעֵר