סיפור:
חסום/ רונית רוטלוי
ושוב היום הזה בחודש של העברת תשלום המזונות, והחברים הגרושים שלו שהמציאו את הסיסמה "מזונות לזונות", והוא מנסה לחייך, אבל כבר לא נשאר לו כוח, כי יוקר המחייה והניסיון לצוף מעל פני המים. כותרות העיתונים זועקות על התייקרות הדירות, התייקרות הדלק, ושלצעירים אין שום סיכוי, והוא מחייך לעצמו במרירות- הרי עליו הם כותבים, בדיוק עליו.
כך מצא עצמו שוב אצל הוריו, בקושי מאמין שזה קורה לו. הוא- שגיא גפן, הבן המוצלח של דוד וגילה, שנישא לאהבתו הגדולה, שחשב שזה לנצח. שלפני שלוש שנים עזב את בית הוריו ולא העלה על דעתו שישוב להתגורר בחדר נעוריו.
מוקדם יותר הערב, דפדף באלבום החתונה שלו. הם היו יפים כל כך וחייכו למצלמה, והיא הצחיקה אותו כדי שיחייך חיוך רחב, "שיראו את השיניים היפות שלך", והוא ליטף אותה בגניבה כשהצלם לא ראה, והיא סיננה "יא סוטה שלי", והוא אהב אותה, ואהב כשהיא השתינה לידו על מקלון אחרי כמה חודשים ומהפסים האלה נולדה התינוקת הכי יפה בעולם, והם הרי היו אמורים להיות הכי מאושרים ביקום, אבל דווקא אז משהו נשבר והתקלקל.
היא היתה עייפה כל הזמן, נהייתה רטנונית ותובענית, שום דבר לא הספיק לה. אתה לא עוזר מספיק, לא יודע להרגיע את התינוקת, אוף ככה לא מחזיקים אותה, ותיזהר עוד שנייה היא נופלת לך מהידיים. ככל שניסה לרצות אותה- התלונות הלכו והצטברו, כעדויות מרשיעות נגדו.
הוא התהלך בביתו על קצות האצבעות, חושש לומר מילה, נהיה חסר ביטחון, וכמו עוף דורסני שמזהה קורבן מרחוק, היא החלה ללעוג לו על חוסר הביטחון, החלה לכנותו "לא יוצלח". אחרי שנרדמה לעיתים מצא עצמו מרטיב בדמעות את הכר. מי גנב את אהבתו? זו לא האישה לה נישא.
הוא התבייש לשתף את הוריו ואת אחיו. כלפי חוץ הכל היה מושלם. הוא הסתיר את כל מה שהתרחש בביתו, ואיכשהו ערב אחד, נפתח בפני גל, חברו מהלימודים. הוא הצליח לגנוב שעה ולהיפגש עם גל לבירה, כשלאשתו סיפר שהוא מוכרח להישאר בעבודה. בירה עם חבר היא לא היתה מאשרת, זאת ידע היטב.
גל היה רווק, בחור רגיש שאהב שיחות נפש ואהב להתבונן בעיניו כשהקשיב, ולהטות את ראשו ושגיא הרגיש שהוא באמת מקשיב לו, וכשהוא נרעד תוך כדי השיחה, התקרב אליו גל לחיבוק אמיץ, ואמר לו שהוא כאן בשבילו תמיד.
הוא לא זוכר מתי בדיוק זה קרה, אך לאחר מכן החלו לילות שבהם חלם על גל, על זרועותיו השריריות, על זיפיו הבהירים, על מבטו העמוק.
בהתחלה חשש מאד , אך כשהצליח לצאת עם גל שוב לבירה מלמל לעצמו "על החיים ועל המוות" , והתוודה בפני גל שהוא חושב עליו, לא כמו על חבר, אלא כמו שחושבים על מישהו שרוצים לגעת בו. הוא היה בטוח שגל יזדעזע וירחיק אותו מעליו, אך לא כך קרה. גל אחז בידו ואמר לו שיש כל מיני סוגים של קשרים, והמגדר ממש לא חשוב, אלא חשוב החיבור המיוחד שמתרחש בין שני אנשים. הוא חש דחף עז לנשק את גל, אך חשש לעשות זאת בבר, בכל זאת הוא גבר נשוי, ולכן ביקש מגל ללכת אחריו לשירותים, ושם כשהם מוקפים בקירות מתקלפים ובאסלה שידעה ימים יפים יותר, הם התנשקו, נשיקה ארוכה מאד שגרמה לו לקוצר נשימה ולרטט של עונג שהוא לא הצליח להכיל, וכשגל רצה לפתוח את מכנסיו, הוא מלמל שזה יותר מידיי בשבילו ונמלט מהמקום.
בבוקר הוא ראה שגל שלח לו הודעות, אך הוא התעלם, וניסה לשכנע את עצמו שהזה את אירועי אמש, אולי אם ימחק את ההודעות, יצליח למחוק את מה שארע.
הימים חלפו, הטענות של אשתו התגברו, וגם בפעמים הנדירות שהגיעו לאינטימיות, ראה את גל מול עיניו. כשהביט על עצמו במראה אחרי לילות מסויטים בלי שינה, אמר לעצמו "יא הומו, זה מה שאתה. הומו קוקסינל. איך היא תאהב אותך, איך?"
לאחר חודשייים של ניסיונות הדחקה, הוא פגש את גל במקרה בסופר השכונתי. אם היה מבחין בו מבעוד מועד, היה מנסה להתחמק, אך זה היה מאוחר מידיי. רק שתי העגלות הפרידו ביניהם. גל חייך אליו ולחש שהתגעגע. והחיוך הזה... החיוך הזה הטריף אותו. יחד סיימו את הקניות, והוא ניגש לרכב של גל, סייע לו להעמיס הכל, ואז גל סימן לו להיכנס לרגע לרכב. הוא נכנס. גל נסע לפינה חשוכה ברחוב צדדי ושם שפתיו המורעבות טרפו את שפתיו של גל, וכשגל ירד על ברכיו ותחב את איברו לפיו, נעתקה נשמתו של שגיא, וזרמים חשמליים זרמו בתוכו ללא רחמים, ואז נרעד ללא כל שליטה על גופו, והתרוקן באנחה גדולה. הדמעות לא איחרו לבוא.
"מה אני עושה גל? אלוהים...", באותו הרגע הבין שחיי הנישואים שלו תמו.
כשעזב את הבית והגיע עם שתי מזוודות להוריו, אימו קיבלה את פניו בחיבוק חם, אך אביו הביט בו באכזבה גלויה. "תגור כאן בינתיים, אבל אל תחשוב שאנחנו הולכים לכסות את ההוצאות שלך, ברור?", הבהיר מן הרגע הראשון. אביו אהב מאד את כלתו והאשים את בנו בפירוק הנישואים, ולא פעם סינן "איך פישלת ככה, הא?"
***
"חייכי אליי", הוא מבקש ממני בשיחת וידאו.
"למה?"
"כי החיוך שלך עושה לי טוב", הוא אומר. הוא נשכב על הבטן. במצלמה זה נראה שהוא מתחכך במיטה.
"זה מגרה אותך?" אני סקרנית
"חבקי אותי חזק", הוא מבקש, מתחנן, ואני מחבקת את הכרית שבידי חזק חזק.
"אני ממש קשה עכשיו...תראי", הוא מכוון את המצלמה למכנסיו.
"רוצה לגמור?" אני מציעה, אני מאד אוהבת לראות פנים של גבר שחווה אורגזמה.
הוא נוגע בעצמו, עוצם את עיניו, ואז מגיע לפורקן באנחה שקטה.
"למה לא צעקת?"
"כי ההורים שלי ישמעו... שכחת שאני גר אצלם?" הוא מנגב את עצמו.
"ואת יודעת מה?"
"מה?"
"זה מוזר, אבל כשגמרתי אחרי מזמוז עם גבר, נהניתי יותר..."
"שמחה שעזרתי לך להגיע לתובנה הזו..", אני מחייכת וחוסמת אותו. גברים לא החלטיים הם כבר לא בשבילי.
