בדקתי/ מארי רוזנבלום

אֱלֹהִים לֹא מִתְגּוֹרֵר בְּבֵיתִי.

לְעִתִּים,

נִכְנַס הוּא, מְלֻוֶּה בְּרֵיחַ קִנָּמוֹן,

בּוֹדֵק, מֵעִיף מַבָּט, בּוֹחֵן רַגְלַי הַיְּחֵפוֹת,

מַשְׁמִיעַ קוֹל כְּסוּס שׁוֹעֵט, מִטִּיז רוֹק.

אָז אֲנִי מַחְבִּיאָה אֶת בְּהוֹנוֹתַי

בְּיִחוּד אֶת זוֹ, בַּעֲלַת הַצִּפֹּרֶן הַתְּלוּשָׁה,

שׁוֹתֶקֶת,

בּוֹהָה בּוֹ,

לְרֶגַע, הוּא מִתְחַלֵּף וְהוֹפֵךְ לְאִמִּי

וְרַק לֶאֱלֹהִים פִּתְרוֹנוֹת,

מִי הוּא

מִי הִיא

וְרַק שְׁנֵיהֶם אוּלַי יוֹדְעִים

מִי

וְהַאִם בְּפִיהֶם אַהֲבָה

--