שיר:
הַשָּׁמַיִם רֵיקִים / חַיִּים סֶפְטִי

הַשָּׁמַיִם

כְּסוּת יָמְרָנִית עַל אֵימַת הָאָדָם

מִקְלַט שׁוֹטִים מִפְּנֵי פַּחַד הַמָּוֶת.

מַבָּטַי נְמוֹגִים בָּאַיִן הָרָחוֹק הַגָּבוֹהַּ בְּאֵין בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה

נוֹשְׂאִים עִמָּם אֵימָה עֵירֻמָּה:

קֵץ גּוּפִי קֵץ רוּחִי

וַאֲנִי

מְסָרֵב לַדִּין כִּי אַאֲדִים וְאֵעָלֵם וְהִנֵּה אֵינִי

בָּעוֹלָם וְעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג

אֲנִי מְסָרֵב לַדִּין אַךְ אֵינִי מִסְתַּתֵּר בְּמִקְלַט הַשָּׁמַיִם

יָרֵא וְאֵין לִי נִחוּמִים

וְאֵין לִי מִסְתּוֹר.

(מתוך הספר "דו"ח על יתרת הנפש", הוצאת "כרמל").