צילום: אבי גולדברג
בָּתֵּי הַקָּפֶה כְּפִי שדמינתָּ אֶת פָרִיז בֶּעָבָר
אֲנָשִׁים לְבוּשִׁים בְּהִדּוּר, סְנוֹבִּים, וּסְנוֹבּ גַּם הַמֶּלְצַר.
מַגִּיעַ נוֹטֵל מִמְּךָ אֶת הַהַזְמָנָה
מִתְיַחֵס אֵלֶיךָ כִּמְצֹרָע.
אֲבָל לְאַחַר שֶׁלְּגַמַּת דֵּי מִיֵּינְךָ
מִיָּד מִשְׁתַּפֶּרֶת הַרְגָּשָׁתֵךְ.
אַתָּה מַרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר,כְּמוֹ סְנוֹבּ בְּעַצְמְךָ.
שׁוֹלֵחַ מַבָּט מִתְנַשֵּׂא אֶל הַיּוֹשֵׁב מִשְּׂמֹאלְךָ
הוּא קוֹלֵט מַבָּטְךָ, וְאַתָּה מְעַקֵּם אֶת אַפְּךָ
קְצָת כְּמוֹ מִי שֶׁהֵרִיחַ צוֹאַת כְּלָבִים,
וְאָז מַפְנֶה אֶת מַבָּטְךָ לַצְּדָדִים.
וְהָאֹכֶל כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ ,תָּמִיד מְעֻדָּן מִדַּי
הַצָּרְפָתִים חושְׁדים בתַבְלִינִים
וּכְשֶׁאַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אַתָּה מֵבִין שֶׁכֻּלָּם שָׁם מְבֹהָלִים
חֲבָל ,חֲבָל ,עִיר כֹּה יָפָה מְלֵאָה בְּפַחְדָנִים.
וְאָז מוֹרִיד עוֹד יַיִן , וּפוֹקֵחַ עַיֵּן
פָּרִיז הִיא הָעוֹלָם ,וְכֻלּוֹ כְּמוֹ פָּרִיז
הָרָם כּוֹסֵךְ לִכְבוֹדָהּ , בַּאֲשֶׁר הִיא כָּזוֹ.