שיר:

נֶאֱסָפִים כּוֹכָבִים/אלין (אלה) קונה

נֶאֱסָפִים כּוֹכָבִים וְנֶעֱלָמִים אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל הַבֹּקֶר,                                   

נִפְרַשׂ הַשָּׂדֶה שֶׁבָּעֵמֶק וּבּוֹהֵק מֵאֶגְלֵי הַטַּל.                                      

מְדַדָּה אָנֹכִי וּמוֹעֶדֶת קִמְעָה כְּתִינֹקֶת,                  

הַלּוֹמֶדֶת עַתָּה אֶת צְעָדַי הָרִאשׁוֹנִים.              

קְרֵבָה אֲנִי אֵלֶיךָ כִּמְעַט חַסְרַת כֹּחַ,                                

רוֹצָה לֶאֱחֹז בְּךָ וּלְחַבֵּק אוֹתְךָ בְּעָצְמָה,               

אַךְ מִיָּד מִתְחַשֵּׁק לִי לָנוּס וְלִבְרֹחַ,                    

בִּגְלַל מַבָּטְךָ הֲנוּגֶה הַצּוֹפֶה בִּי מֵעַל.               

הַמִּפְגָּשׁ הַזֶּה שֶׁהָרֶגַע הָיָה,                    

הָאֵין זֶה תַּעֲתוּעַ אוֹ אוּלַי יַד הַגּוֹרָל.