"פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה, ב).
לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, יֹאמְרוּ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
אַתָּה הִגְלֵיתָנוּ לְבֵין הָאֻמּוֹת וּדְחִיתָנוּ מִבֵּיתְךָ, וְעַכְשָׁו אַתָּה בָּא לְגָאֳלֵנוּ?!
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמֶלֶךְ שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּלְמָחָר בָּא לְהַחֲזִירָהּ.
אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֶתְמוֹל גֵּרַשְׁתָּנִי מִבֵּיתְךָ וְעַכְשָׁו אַתָּה בָּא לְהַחֲזִירֵנִי?!
אָמַר לָהּ: דְּעִי לָךְ, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁיָּצָאת מִבֵּיתִי גַּם אֲנִי לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי,
וְאִם אֵין אַתְּ מַאֲמֶנֶת לִי – רְאִי הַטַּל שֶׁעַל רֹאשִׁי.
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: מִיּוֹם שֶׁיְּצָאתֶם מִבֵּיתִי גַּם אֲנִי לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי,
וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי, הַנִּיחוּ יַדְכֶם עַל רֹאשִׁי וְתִרְאוּ "שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה".
