בתקופה זו של החברה המודרנית שבה האדם מנצל ומשמש בחלק קטן מהיכולת הגנוזה בו.
ובדרך כלל אינו מאמין ביכולתו לעשות יותר , הוא פוחד לפעול או מפחיד את האחרים ,יושב
על הגדר ומצפה שהאחר יפעל , אך שוכח למעשה שהוא הוא האחר.
היצור האנושי החי עלי אדמות בעידן המודרני נתקל בבעיות אין ספור שעליו לפתור כתהליך
מתמיד של פתרון בעיות המתעוררות בתחומי המשפחה , החברה, הקהילה, בפוליטיקה ,בתחום
הבינלאומי וכו'.
ערב רב של בעיות אינן חסרות ואנחנו "שהתרגלנו " לחיות הכפיפה אחת איתם עד כדי כך שאין אנו
מבחינים וחשים בקיומן וטוענים " זה מה יש " או " זה טבע האדם " וכך הדברים נוצרים כחוקי טבע
מדביקים את התהוות הבעיות במונח מסולף " הטבע האנושי " שמביאה אותנו לאוזלת יד והתעלמות
מהבעיה הקיימת. אנו לא עונים או מחפשים תשובה : מדוע מאבדים את האימון בבני אנוש וגרוע מכל
אנו מאבדים את כוח האמון בעצמנו .
עלינו לאמן את עצמנו להיות עירנים ורגישים יותר.
החברה המודרנית " הצליחה " לדכא את רגשותינו במשך תקופות צמיחתה והתפשטותה להיות רגישים יותר בכדי לחוש במציאותן של בעיות, מבלי לחפש בעיות אלה לפתור אותן כל אחד בעולמו הוא.
האדם הוא יצור חברתי וחי בקבוצות בעולם הגלובלי . כל עוד חי האדם בחברה יתהוו ויתקיימו
קונפליקטים . נתקשה למנוע חילוקי דעות במקום בו חיים אנשים בצוותא. שלא קיימים בעולם אנשים
הדומים זה לזה כי אנחנו היברידים ומוטציות ויותר קשה להגיע למצב בו ישאפו ויחפצו שני אנשים
החיים בצוותא אותו דבר בעוצמה שווה בעת ובעונה אחת ותמיד. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו
ולזהות הכיצד למנוע חיכוכים , אך יתרה מכך מה אנחנו עושים לתופעה זו ? ופועלים לא לסיים חיכוך בחיכוך אלה בדרך " אחרת "!
אנחנו צריכים לשאול את עצמינו ולזהות הכיצד למנוע , אך יתרה מכך מה אנחנו " עושים " לתופעה
זו של חיכוכים ופועלים לא לסיים חיכוך בחיכוך אלה בדרך " אחרת " ! לשפר וליעל את החיים
המעשיים.
האדם מוכשר ומוצלח בכל הנוגע לתחומים טכניים שונים אך לא מיומנים מספיק לאותה רגישות כי
סכסוך קל חולף ונשכח מבלי שאנו מסוגלים לחוש בתרומתו לשלמות כוללת של מערכת היחסים בין
בני אנוש. אך צריכים ללמוד להפעיל את רגישותנו במישור ההומני.
ברגע שנהיה רגישים יותר ונטמיעה את תחושות מציאותן של בעיות . נחוש את התהוות בעיה עוד
בשלביה המוקדמים ואז נהיה מסוגלים לפתור בעיות וחיכוכים בחברה דמוקרטית , חברה של שווים
בין שווים. חיכוכים בחברה המודרנית ניתן לפתור אך ורק על בסיס של הערכה הדדית ואהבת הזולת.
עלינו ללמוד להסיר וסלק כל מוקד לעליונות , תחרותיות , ניצול , סטטוס וכד'. מכאן עלינו לצלול
לעומק ולהבין את החיכוך ותוצאותיו ולחסל כל אפשרות להתפתחות הרת אסון.
כי אנחנו היברידים ומוטציות.
אחת הדרכים הפשוטות להטות אוזן , להקשיב ובכך תביא אותנו לידי הבנה . ברגע שנקשיב לצד
השני / אחר נבין את דרכו וכוונותיו במישור הפסיכולוגי ולא כהקשבה במישור הלוגי.
הבנה לצורך קבלת נתונים על מניעים ומטרות תניע אותנו לידי יכולת יצירת הסכם ללא ויתורים משני
הצדדים תוך הערכה הדדית המתקבלת מהבנה עמוקה וחתירה לפתור בעיות בדרך של שיתוף
להשגת מטרה משותפת. כל זאת בפעולה ללא חשש ופחד כי בהערכה הדדית אין אחד חושש
מביקורת רעהו תוך כדי שינוי דעתו ללא כבוד ופגיעה ביוקרתו וגאוותו.
כי הרי נאמר שמי שאינו משנה את דעתו לעולם אוהב את עצמו יותר מהאמת. בתהליך זה מאבד
אימונו בבני אנוש ויתרה מכך גרוע יותר מאבד את האימון בעצמו הוא!
ואסיים במשפט במפורסם " ואהבת לרעך כמוך "
