ע"פ שערי קדושה - החלק הרביעי
חלק ד שער א
מבוא:
החלק הרביעי בספר שערי קדושה, שער ראשון-
באופני השימוש בהשגת רוח הקודש
פותח בפסקה הבאה:
"כבר בארנו בחלק שלישי שער שביעי כי חמשה אופני השגה הם, רוח הקודש, ונשמות צדיקים, ומלאכים הנקראים מגידים, ואליהו זכור לטוב, וחלום. וכל אחד מהם אפשר שתושג מאליה, על ידי קדושת האדם ועסקו בתורה מבלי הצטרך מעשה אחר. גם אפשר להשיגם על ידי מעשה פרטי, אחר שיוקדם היות האדם ראוי ומוכן להשגה. וענין זה השני יתבאר בחלק הזה מכל הנמצא כתוב בספרי השני באופן ההשגה. השלישי בתנאי ההשגה. וכבר כתבתי בספרי הגדול הנקרא עץ חיים, כמה ייחודים ומיני דרכים נפלאים בעניין ההשגה, ואם יגזור השם יתברך אכתבם באר היטב בחלק בפני עצמו."
לאחר שהרב חיים ויטאל הקפיד להדגיש את חשיבות קיום מצוות התורה ולימוד תורה. פונה ומעניק לנו אינפורמציה על קיומם של "תרגילים רוחניים". לשם כך הרב גם מצטט מהספר "חיי העולם הבא" של רבי אברהם אבולעפיה, שרבות התנגדו וביקרו את תורתו במשך מאות שנים.
החלק הרביעי של הספר שערי קדושה היה גנוז במשך מאות שנים ורק לפני כחמישים שנה, עם פריצת תורת הסוד למודעות יותר גבוהה פורסם.
הדבר גם העניק לרבי אברהם אבולעפיה הכרה מחודשת באמת תורתו.
אין כמו הרב חיים ויטאל שמייצג וכתב את תורתו של האר"י הקדוש, לתת אישור וגושפנקא של אמת לכתביו של רב זה או אחר.
בשיעור הנוכחי, אנחנו מקריאים את הנכתב בשער הראשון (חלק רביעי) מבלי להיכנס לעובי הקורה של הייחודים ושמות הקודש המוזכרים בו. נוגעים באופן כללי בתכנים, רק כדי לתת גישה, טעימה.
כל מי שחפץ להתעמק בתרגולים, הייחודים המוצעים בספר נדרש לשמור על טהרה בגוף בנפש וברוח.
הרב מזהיר כי מי שלא יעשה כן, צפוי שיפגע (כמו ילד שמחזיק רימון טעון בידיו ולא יודע מה לעשות אתו).
קצת רקע על רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (1240 - 1291)
היה רב ומקובל, נחשב בעיקר כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית (נבואית) .
חוקרי הקבלה מחלקים את תורת הקבלה לשני זרמים עיקריים:
קבלה תיאוסופית-תיאורגית (קבלת הספירות) וקבלה אקסטטית (נבואית).
הקבלה התאוסופית-תיאורגית עוסקת בעיקר בלימוד המבוסס על מהות האלוהות (האין-סוף) ועשר הספירות ועל ההנחה כי מעשי האדם עשויים להשפיע על האלוהות. נציגיו הבולטים של זרם זה הם ספר הזוהר ותורת האר"י.
הקבלה האקסטטית עוסקת בהיבט החווייתי של הקבלה, תוך שימוש בטכניקות מעשיות, ושואפת על ידי כך להגיע לאקסטזה רוחנית, ששיאה הוא דבקות באל והארה רוחנית,
כמו הנבואה. החסידות מיזגה שני זרמים אלו למקשה אחת.
רבי אברהם אבולעפיה לא דחה את קבלת הספירות, אלא טען שהיא שניה במעלה מהקבלה הנבואית (שהגדיר אותה כראשונה במעלה),
וכך כתב באיגרת "וזאת ליהודה":
"ואומר כי הקבלה [...] נחלקת תחלה לשני חלקים בכלל, והם:
חלקי דעות השם על דרך עשר ספירות [...].
וחלק (השני) ידיעות השם על דרך כ"ב אותיות [...] והם המדברים עם הנביאים בחלומות ובאורים ותומים וברוח הקודש ובנבואות [...]
ואין ספק כי החלק הראשון קודם במציאת זמן הלימוד בקבלה לחלק השני,
והשני קודם במעלה מן הראשון.
הרשב"א (רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235- 1310 ברצלונה) שהיה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
עשה חרם על רבי אברהם אבולעפיה ועל תורתו, בשל כך פחת במידה משמעותית העיסוק בכתבי הרב אבולעפיה עד המאה ה-18.
אך היו מגדולי המקובלים שהכירו ברבי אבולעפיה כסמכות בעלת משקל וכך אנחנו מוצאים את הרמ"ק ( רבי משה קורדברו) מצטט קטע ארוך מספרו "אור השכל" של רבי אבולעפיה העוסק בשמות הקודש, וכן רבי חיים ויטאל שמזכיר את רבי אבולעפיה בספרו שערי קדושה וכן מזכיר את שיטותיו המדיטטיביות של אבולעפיה כדרכים מקובלות של התבודדות האמורות להביא לרוח הקודש. אך עם זאת ספריו לא נלמדו בשיטתיות והטכניקות המוצעות לתרגול לא יושמו.
את נקודת המפנה בהתייחסות אל רבי אבולעפיה הביא החיד"א (הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי ) במאה ה-18 בספרו הביבליוגרפי "שם הגדולים":
בזכות החיד"א, שהיה מגדולי הפוסקים וכן מראשוני ההיסטוריונים של הכתיבה היהודית, התהפך מעמדו של רבי אבולעפיה מן הקצה אל הקצה והוא הפך מדמות בזויה, נלעגת ומוחרמת לדמות מכובדת, מוערכת ולגיטימית.
דבר שגם חיזק את זרם הקבלה האקסטטית.
ההתעסקות בצירופי אותיות, היגוי נכון, ותרגול הכולל נשימות, דיבור בקול של האותיות עם ניקוד בתוך מצב מדיטאטיבי, אקסטאטי.
חשוב להזכיר שהיהדות אינה פוסלת את הקבלה האקסטטית (נבואית), אך מתנה את העיסוק בה בקיום מצוות, לימוד תורה, טהרה והתקדשות.
ויש לכך הגיון פשוט, אדם שלא טיהר את בחינות גופו, נפשו ורוחו משול לכלי מלא בבוץ שחוסם ומלכלך כל מה שנכנס לכלי.
קיום מצוות, לימוד תורה, טהרה והתקדשות הן הבחינות שמנקות, מזככות את הכלי (אדם).
ולכן חשיבותן מרובה וכשמשולבות בתרגול מדיטאטיבי, החסמים נפתחים והאור והתודעה הגבוהה באים לביטוי.
