צילומים: לאה אינגבר 
תזמורת הבארוק  בקונצרט הפתיחה בימקא ירושלים/ שמחה סיאני

קונצרט מספר אחד תרתי משמע!

אולם י.מ.ק.א. בירושלים, היה מלא עד אפס מקום ובאוויר רחשה התרגשות לקראת קונצרט הפתיחה של תזמורת הבארוק בניצוחו של פרופ' דוד שמר
ווהמנצח האורח מתיאס מאוטה, ולא בכדי.

ראשית, מראה העיניים בטרם שמענו כל צליל. המשתתפים, הזמרות/ים עמדו בחגיגיות בחצי סהר, כחומה חייכנית מסביב לנגנים. כמה מן הסולניות, נשאו בידיהן, לא חוברות מהן קראו מילים ותווים, כפי שאנו רגילים לראות, אלא טבלטים שחורים. היה זה חידוש עבורי, כמו שאומרים: "זמנים חדשים, זמירות חדשות". על הבמה עמדו שניים: עוגב, שנראה כמו פסנתר שחור קטן, וצ'מבלו ישן, עם עבודת נגרות מקסימה שקישטה את גבו שהיה מופנה אלינו, שעליהם ניגן חליפות פרופ' דוד שמר, המנהל האמנותי של תזמורת הבארוק ירושלים.

לדבריו, הפעם יש שיתוף פעולה בין שתי תזמורות שאוקיינוס מפריד ביניהן, דבר שאיננו פשוט כלל ועיקר, שכן, בתקופה זו של קורונה כל דבר פשוט הופך להיות מורכב ומוזר. ביקורם של חברי התזמורת ממונטריאול, נדחה פעמים אחדות וגם הפעם עמד להתבטל ועד הרגע האחרון לא היו בטוחים שאכן יגיעו, והנה קרה נס ולשמחתנו הם הגיעו!

על הבמה נפגשו חברי תזמורת הבארוק שלנו עם חברי האנסמבל קפריס הנפלא וביחד, בצעו תכנית מגוונת מאין כמוה שיש בה כל טוב, שכללה: מוזיקה ווקאלית ומוזיקה כלית מוכרת ושאינה מוכרת; מוזיקה מצרפת ומגרמניה בבכורה עולמית!

נגני התזמורת הם:

נעם שוס, דפנה רביד, נעם גל, תמי בורנשטיין, טניה להפרייר, לוסי רנגט – כינור; יעל פטיש, פמי פול – ויולה; אנדרה סטיוארט, אורית מסר-יעקבי – צ'לו;
איווי בלום – קונטרבס;  עדית שמר, גרגואה ז'ה – חליל; ז'ואל ורקייק,
פרנסואה וייו – בסון;  אלקסיס באסק, רונה ברוש – חצוצרה; דוד פישר –
כלי הקשה; דוד שמר – צ'מבלו, עוגב; חברי אנסמבל קפריס.

 

מתיאס מאוטה, המנהל האמנותי של קנדה, שהוא גם נגן החליליות, המלחין והמנצח, ייסד את אנסמבל קפריס וזכה לתארים מכובדים רבים בתחום הביצוע המיודע היסטורית. ציפיתי לראות מנצח לבוש בחליפה, עניבה..., והנה הוא הופיע, גבה קומה ודק גזרה עם שיער שיבה, לבוש בחולצה בצבע טורקיז וז'קט, נעלי לק שחורות..., וכולו חיוכים ואור.  משנת 2016 הוא מכהן כמנהלה האמנותי של אגודת באך במינסוטה ומשנת 2019, משמש כמנצח ראשי של המקהלה "אנסמבל ווקאל ארטס" קוויבק.


אלכס רוס, המוסיקולוג ומבקר עיתון ה"ניו יורקר", חלק שבחים לקונצ'רטים הברנדנבורגיים של באך, המשולבים בעיבודו לפרלודים מתוך אפ. 87 מאת שוסטקוביץ'. יצירה זו זכתה לשבחים וכונתה על ידי אלכס רוס, "יוצאת דופן, בזכות הגישה מלאת האופי שלה והצבעים המרעננים והעזים".

יצירותיו של מאוטה פורסמו בהוצאות הנחשבות ברייטקוף והרטל, אמדאוס, וקארוס, וזוכות לביצועים רבים בקנדה ומחוצה לה, הוא אף מלמד באוניברסיטה מקגיל ובאוניברסיטה של מונטריאול.

פתיחה מרשימה

הקונצרט החל עם קטע המפורסם של ה"טה דאום", מאת מארק-אנטואן שרפנטיה, מתוך יצירה שכתב לפני 250 שנה! חשתי, כאילו אוטוטו מתחיל טקס הארוויזיון, ומדוע?  מיד תדעו.

המלחין בוודאי לא היה מעלה על דעתו, שהפרק הראשון של יצירתו זו, תהפוך לאחת היצירות הקלאסיות המוכרות ביותר בכל הזמנים. דבר זה קרה, כאשר בשנת 1953 בחר בה איגוד השידור האירופאי כחתימתו המוזיקלית.
יצירות ה"טה דאום" נכתבו, על פי המסורת הצרפתית, לכבוד אירועים חגיגיים כאלה ואחרים, אך ה"טה דאום" שבתכניתנו, חובר לחגיגות הניצחון של הצבא הצרפתי במלחמותיו. אני בטוחה, שאיש מלבד קומץ היסטוריונים אינו זוכר איזה קרבות היו אלה ומי נלחם בהם..., אך מיליוני אנשים, כולל אנו בישראל, המביטים  כל שנה בהתרגשות במסכי הטלוויזיה בעת תחרות האירוויזיון , שומעים תחילה את צליליו החגיגיים של ה"טה דאום", פאר הבארוק ופרי קולמוסו של שרפנטיה.

רבות מתכניות הקונצרטים של מוזיקת בארוק, באות לידי ביטוי ביצירותיו של גיאורג פיליפ טלמן והן לחם חוקן. המוזיקאי הזה מפתיע בכל פעם מחדש את מאזיניו, כולל אותנו, המבצעים, שכן הוא מככב בספר השיאים של גינס כמלחין פורה בהיסטוריה. מורשתו מצטיינת, לא בשל הכמות הבלתי נתפסת של יצירותיו, אלא גם בגיוון הרב של סוגות והרכבים.  למעשה, אין סוגה מוזיקלית מתקופת הבארוק שטלמן לא תרם לה תרומה מופתית בשפתו המוזיקלית הרעננה, הבלתי שגרתית והמקורית.

מסע הפתעות

שמענו שתי יצירות משל טלמן הערב שטרם בוצעו בארץ. ייתכן ותהיינה מוכרות למומחים למוזיקה שבינינו, אך עבורנו, היו אלה יצירות מפתיעות! את היצירה "אלהים משפטיך למלך תן..." (תהילים, עא', עב'), כתב טלמן בשנת 1737 בעת ביקורו בפריז, ואמנם עולה ממנה ניחוח צרפתי. למרות שהטקסט לטיני, בחרו בוני התכנית לבצעה בהגיה צרפתית.

היצירה כתובה במיטב המסורת ה"גראנד מוטט" הצרפתי, בדומה ליצירותיהם של ראמו, לולי ואף שרפנטיה, שאת ה"גראנד מוטט" שלו שמענו במלואו בסיום הקונצרט. יצירה זו הינה כנסייתית, הכתובה במקרים רבים לטקסטים מספר תהילים, אשר לביצועה  נדרשים: מקהלה, סולנים ותזמורת מורחבת. דבר זה מאפשר גיוון רב בהרכבים, מפרקי מקהלה חגיגיים, דרך אנסמבלים קטנים ועד לאריות אינטימיות רבות הבעה.

טלמן העניק ביטוי מוזיקלי ציורי במיוחד לרבות ממילותיו של פרק תהילים. לדוגמה, יש בהן מוטיבים יורדים כטיפות בתפקיד הסולן ובתפקידי הכינורות בפרק: "ירד, כמטר על-גז..." (תהלים, פרק עב, ו), או תיאור כמעט מוחשי של הים הגלי המשתרע עד לאופק בפרק המקהלה: "וירד, מים עד-ים..." (תהלים,
פרק עב, ח), וכן התעוזה ההרמונית אשר בפרק הרצ'יטטיב "ייראוך עם-שמש...", (תהלים עב, ה), אשר לא הייתה מביישת אף מלחין אוונגרד לפני ואחרי
תקופת טלמן.

יצירתו השנייה של טלמן מוכרת יותר והיא, קונצ'רטו, אחד מרבים שנכתבו בהשפעת מלחינים איטלקיים ובראשם ויוואלדי. הקונצ'רטו חיוני ונמרץ בפרקיו החיצוניים ועם זאת, מלא ליריות נוגעת ללב ששמענו בפרק האדג'יו. אולם, הרכב הסולנים של הקונצ'רטו, רחוק מלהיות שגרתי. דוד שמר מעיד על עצמו, שהוא אינו מכיר אף יצירה אחרת, בארוקית או לא, שסולניה הם כינור, צ'לו וחצוצרה.

ועוד הפתעה

במסגרת המופע הועלתה בביצוע בכורה ע ו ל מ י יצירה חדשה שנכתבה עבור כלי הבארוק של שני ההרכבים – שלושה שירים מהמחזור "שירים בעתות כבוד", שנכתבו על ידי יאפ ניקו המבורגר, מלחין יהודי-קנדי ממוצא הולנדי, שכתב יצירה יפהפייה שתזכה לביצוע בכורה כאן, בארץ, ואין הדבר מקרי. הטקסט של "שירים לעתות כבוד", נכתב בידי אלזה לסקר שילר, המשוררת היהודייה-גרמנייה, שחייתה שנים רבות בארץ והייתה דמות חשובה וססגונית בנוף התרבותי הישראלי. אין זו הפעם הראשונה שיאפ ניקו המבורגר כותב יצירה להרכב בארוקי, שכן, אחדות מיצירותיו נכתבו בהזמנת אנסמבל קפריס והערב, זכינו לשמוע ביצוע בכורה של יצירה בת זמננו, שחוברה לכלי בארוק.

יאפ ניקו המבורגר הוא בן לניצולי שואה ובעל חיבור עמוק להיסטוריה המשפחתית, קרדיולוג שעזב את עולם הרפואה על מנת להקדיש את חייו לכתיבת מוזיקה. כשהוזמן להצטרף לפרויקט, בחר כאמור, בשירים של אלזה לסקר שילר מתוך חיבור עמוק לטקסטים שלה, למוזיקליות שלהם ולמשוררת עצמה ולסיפור חייה המרתק.  המוטו שעובר כחוט השני בין השירים הוא המשפט המפורסם של אלפרד טניסון: "עדיף לאהוב ולאבד, מאשר לא לאהוב לעולם!" את השירים ביצעה זמרת הסופרן דניאלה סקורקה, בליווי תזמורתי של שני
ההרכבים יחדיו.

                           תמונה של דניאלה סקורקה.

                             צילמה: לאה אינגבר

פניתי אל המלחין המבורגר באנגלית בתום הקונצרט וביקשתי להצטלם אתו, הוא חייך ואמר: "בבקשה", בעברית. "מה, אתה יודע לדבר עברית?", שאלתי. "כן, מעט, חייתי כאן במשך זמן לא רב ואני יודע לדבר מעט עברית. כמובן ששיבחתי אותו מאד על היצירה היפה שחיבר, והשמחה האירה את עיניו.

(תמונה עם יאפ ניקו המבורגר ושלי) צילמה לאה אינגבר

עם חשובי המלחינים האופראיים בתקופת הבארוק, נמנה ז'אן פיליפ ראמו, ואכן, כיאה לאופייה החגיגי של תכניתנו, החליט מנהל התזמורת לכלול את אחת האופרות הידועות של ראמו: "האינדיאנים האציליים".

ונחזור לשרפנטיה. הוא היה דמות יוצאת דופן בסצנה המוזיקלית הצרפתית במאה ה-17. בצעירותו למד כשלוש שנים אצל קאריסימי ברומא, ומכאן באה לו אהבתו למוזיקה איטלקית.  א ב ל , המלך לואי ה-14, ששרפנטיה נבחר למשרה היוקרתית של מוזיקאי החצר שלו, לא אהב בלשון המעטה את הסגנון האיטלקי, והמלחין הפסיד את המשרה המכובדת, בשל אהבתו זו.

למרות כל זאת, זכו שרפנטיה ויצירותיו לפופולריות רבה עוד בימי חייו ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי המלחינים האופראיים של הבארוק הצרפתי. למעשה, עצם התרחקותו מארמון לואי ה-14, נתאפשר לו לשמור על מקוריות יצירתו ולא לוותר על ההשפעה האיטלקית בה, כפי ששמענו גם ב"טה דאום", בכתיבה התזמורתית בארבעה קולות, ולא בחמישה כפי שהיה נהוג בצרפת, וכן  בשפת היצירה שהיא הרמונית, שקופה וברורה.

אנסמבל קפריס, מונטריאול (קנדה)

האנסמבל הוקם על ידי נגן החליליות, שהוא גם מלחין ומנצח קנדי עטור שבחים, מתיאס מאוטה. מאז הקמתו של אנסמבל קפריס, הוא זוכה לביקורות נלהבות וזאת, בזכות גישתו החדשנית וההרפתקנית למוזיקת הבארוק וכן למוזיקה עכשווית. משנת 2016 הוא מכהן כמנהלה האמנותי של אגודת באך במינסוטה ומ-2019, כמנצח ראשי של המקהלה "אנסמבל ווקאל ארטס" קוויבק.

יצירותיו של מאוטה פורסמו בהוצאות הנחשבות ברייטקוף והרטל, אמדאוס וקארוס, וזוכות לביצועים רבים בקנדה ומחוצה לה... ותקצר היריעה מספר בשבחו של מתיאס מאוטה, שהקונצ'רטים הברנדנבורגיים מאת באך, המשולבים בעיבודו לפרלודים מתוך אופ. 87 זכתה אף לשבח מפי אלכס רוס, המוסיקולוג ומבקר עיתון ה"ניו יורקר" וכונתה: "יוצאת דופן, בזכות הגישה מלאת האופי שלה והצבעים המרעננים והעזים".

מקהלת שחר

המקהלה נוסדה בשנת 1994 על ידי גילה בריל, שהיא גם המנצחת וגם המנהלת המוזיקלית של המקהלה על עצם היום. זמרות/ים בני 18-30 מתקבלים  למקהלה, בה הרחיבו את הכשרתם במוזיקה ובשירה וזו הסיבה שנוצר צליל צלול ורענן שכה אופיינו ל"שחר". המקהלה פועלת ברחובות ומחוצה לה ואפילו כמה מחבריה שהמשיכו את הקריירה המוזיקלית שלהם בארץ ובעולם.

רפרטואר המקהלה הוא רחב ומגוון, אך המוזיקה מתקופת הבארוק אהובה עליהם במיוחד, ואין היא מושכת ידה ממוזיקה מודרנית, אומנותית ופופולארית ואף שרה סגנונות מוזיקה אלו. זמרי "שחר" משתפים פעולה עם תזמורות ואנסמבלים מובילים בארץ, כגון: מקהלת הבארוק ירושלים, התזמורת הסימפונית ירושלים והתזמורת הסימפונית ראשון לציון.

נעים מאד להכיר!

את הזמרות/ים של מקהלת "שחר":

גל רותם-פנקס, גלי פז-פריקמן, יעל בקנר, מאיה גל-ים, נדיה אררוימוביץ' נטע זייטק, קרין ורצקי-וולק, יעל עבאדי-לנדאו, יערה אונגר, נועה סתיו, נועה שנהר-חורשב, נעמה ברנהרט, אדם צ'פמן, אלי פוטרמן, בעז בריל, דיוויד מורגנשטרן, נמרוד ניר, עופר לכיש, עידו שמידע.

עמכם הסליחה, הזמרים והקוראים, שלא אוכל לפרט את כל הפרטים על אודותיהן/ם אלא רק על קצה המזלג, כי כל אחת/ד מהן/ם היא/הוא אס מוזיקלי רציני! ובמסגרת צנועה זו, לא אוכל להביא בפניכם ולפרט את כל  הקונצרטים, האנסמבלים והפסטיבלים בהם לקחו חלק, את כל בתי הספר למוזיקה בהם למדו בארץ ובחו"ל, ואת כל הפרסים, המלגות היצירות שבוצעו על ידן/ם באופרות ובקונצרטים כאן וברחבי העולם..., ולכן, אגיש "טעימה" מכל חברות/י המקהלה המופלאה הזאת, שהשמיים אצלן/ם הם הגבול!

הזמרות/ים הסולניות/ם והנגנים עם קטעי הסולו

תחילה אציג את דניאלה סקורקה, סופרן, שהחלה דרכה בקונסרבטוריון למוזיקה בכרמיאל, בצה"ל שירתה כמוזיקאית מצטיינת, לאחריו השלימה לימודי תואר ראשון באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובמהלכם זכתה בפרסים
רבים ובתחרויות רבות והעפילה למקומות הראשונים. סקורקה הופיעה
כסולנית עם גופים מוזיקליים רבים, ובהם: הפילהרמונית הישראלית,
הקאמרטה הישראלית, תזמורת הבארוק ירושלים, Les Arts Florissants,
 Les Talens Lyriques ועוד. הוא גם עבדה עם מנצחים רבים כמו: זובין מהאטה, וויליאם כריסטי, כריסטוף רוסה, דן אטינגר, סטנלי ספרבר ועוד ושרה באופרות אהובות ומפורסמות.        

טל גנור, סופרן, היא ילידת תל-אביב, סיימה את לימודי התואר הראשון בזמרה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. טל גנור הייתה חברה ב"מיתר אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית ושרה בתוכניות לזמרים צעירים של פסטיבל אקס אן פרובנס בצרפת ובאקדמיות בארץ ובווירג'יניה. גנור מופיעה באופרה הישראלית , בפילהרמונית הישראלית ובקונצרטים ברחבי הארץ ובחו"ל, ואף ניגשה לתחרות האביב ב-2012 וזכתה במקום הראשון בזמרה ע"ש מיכל אורן ובעוד תחרויות וזכתה במלגות.

מאיה עמיר, מצו סופרן

מאיה ילידת 1991, זוכת המקום השלישי בתחרות Froville הבינלאומית לזמרת בארוק בצרפת, וזוכת מדליית הכסף בתחרות מנהטן הבינלאומית למוזיקה של אולם קרנגי, ניו-יורק. את שירותה הצבאי עשתה כמוזיקאית מצטיינת כסולנית חמישיית "קול ומיתר". מאיה היא בוגרת תואר ראשון בזמרה קלאסית בבית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה, אוניברסיטת תל-אביב, ובוגרת תואר שני בזמרה אופראית בבית הספר הגבוה למוזיקה ותיאטרון ע"ש מנדלסון בלייפציג, גרמניה. אף היא זכתה במלגות מצטיינות ותפקידיה האופראיים מגוונים.  לאחרונה הוציאה אלבום של מוזיקה ישראלית מקורית ומוזיקת עולם, לילה על המים שאמה כתבה והלחינה.

יונתן סויסה, טנור

יונתן סיים לימודיו בקונסרבטוריון למוזיקה הישראלית בלימודי פסנתר אצל
הגב' מדלן אופהוייזר ז"ל וצ'מבלו אצל ד"ר מרינה מינקין. הוא קיבל מלגת קרן שרת לשנת 2008-2009 בצ'מבלו, ולשנים 2018-2019 בשירה. אף הוא המשיך לימודיו והשתתף בפסטיבלים שונים, רסיטלים, הפקות וכיתות אמן בישראל. יונתן השתתף בפסטיבלים שונים, רסיטלים, הפקות וכיתות אמן בישראל, שר עם תזמורת הבארוק ירושלים ואף חבר קבוע באנסמבל הקולי הישראלי בניצוחו של יובל בן עוזר.

יאיר פולישוק, בריטון

יאיר נולד בישראל, השלים את לימודי השירה והניצוח לתואר ראשון באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ואת לימודי התואר השני, במכללת טריניטי למוזיקה שבלונדון. יאיר שר כזמר סולן בקונצרטים ברחבי הארץ ובאירופה. הרפרטואר השירי שלו עשיר והוא שר עם התזמורות והמקהלות המובילות בארץ ובאירופה. בשנים 2013-2010, היה חבר באנסמבל סולני באך הישראלי תחת שרביטו של שרון רוזנר, ובשנים 2015-2013, היה חבר במיתר אופרה, סטודיו של האופרה הישראלית. במקביל לקריירת הזמרה, השלים פולישוק את לימודי התואר הראשון בניצוח אצל מאסטרו מנדי רודן ז"ל ומאסטרו אבנר בירון.

נעם שוס, כינור

נעם היא מבכירות נגני הבארוק בישראל. בתפקידה ככנרת ראשית של תזמורת הבארוק ירושלים, נעם מרבה לנגן כסולנית וכנגנית קאמרית וככזאת, הקליטה קונצרטים רבים בארץ ובעולם עם אמנים ידועי שם. היא בעלת תואר שני מבית הספר "איסטמן" ניו יורק, זוכת מלגות קרן התרבות אמריקה ישראל ולמדה אצל מיטב המורות לכינור. נעם השתלמה בכינור בארוק אצל וולטר רייטר, אנדרו מנזה, קת'רין מקינטוש ואח', השתתפה בפסטיבלי מוזיקה חשובים בעולם ורואה בהוראת הכינור ומוסיקת הבארוק שליחות. בקונסרבטוריון גבעתיים, הקימה לראשונה בארץ תזמורת בארוק ייצוגית של בני נוער, עליה היא מנצחת מנהלת מוזיקאלית, ואף מורה ומנצחת על תזמורת כלי הקשת של קונסרבטוריון רמת השרון ומעבירה כיתות אומן וסדנאות בארוק ברחבי הארץ.

אלקסיס באסק, חצוצרה (קנדה)

אלקסיס הוא מהפעילים והחשובים שבנגני החצוצרה והקרן התקופתיים בקנדה ומופיע ומקליט תכופות עם הרכבים שונים במונטריאול ועם קבוצות אלו גם הקליט אלבומים רבים, ובחלק מהם שימש כסולן. מחוז לקוו'יבק, הופיע אלקסיס עם סקולה קנטורום טורונטו ואח'. פעילותו הענפה היא גם בנגינה על חצוצרה מודרנית, וזו הסיבה שניגן עם תזמורות רבות ושימש כחצוצרן ראשי בתזמורת הבלט הקנדית, בתזמורת הסימפונית של שלוש הריביירות ותזמורות נוספות.

אנדראה סטיוארט, צ'לו (קנדה)

אנדראה היא ילידת לונדון, אונטריו, ועוסקת בפעילות מוזיקלית רב גוונית בתחומי הביצוע וההוראה. עבודתה האמנותית כוללת מחקר של מצלולים חדשים תוך יצירה וביצוע של מוזיקה אלקטרונית, ובמקביל התעמקות בצ'לו בארוק ובבאסו קונטינואו. כסולנית ניגנה עם תזמורות רבות, השתתפה בפסטיבלים בינלאומיים והופיעה באולמות קונצרטים חשובים בצפון ודרום אמריקה, אסיה ואירופה, בהם אולם קרנגי בניו יורק. אנדראה גם מופיעה בקביעות עם הרכבי מוזיקה עתיקה כמו: תזמורת הבארוק אריון, מועמד הגראמי אוצ'לו ואשנסמבל קפריס. היא השלימה את לימודי התואר השני והדוקטורט שלה באוניברסיטת מקגיל.

***

בערב נפלא זה שמענו את המוטט של טלמן – "אלוהים-משפטיך" לסולנים, מקהלה ותזמורת; יאפ ניקו המבורגר – בבכורה עולמית, כאמור: שלושה שירים למילים מאת אלזה לסקר שילר; טלמן – קונצ'רטו לחצוצרה, כינור, צ'לו ומיתרים; ראמו – סוויטה תזמורתית מתוך "הבוריאדות", "דרדנוס" ו"האינדיאנים הגלאנטים  ושפרנטיה – "טה דאום", לסולנים, מקהלה ותזמורת.

היה זה קונצרט חגיגי ונפלא ומחיאות הכפיים היו רמות וממושכות. עתה כולי ציפייה לשוב ולשמוע את "תזמורת הבארוק ירושלים" וסקרנית לדעת, אלו הפתעות מוזיקליות מצפות לנו בקונצרט הבא.

 

 

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים