שיר:

חֶפְצֵי עֵרֶךְ/ יעקב ברזילי

אֲגַרְטָל עַתִּיק,

מְעֻטָּר בְּפִרְחֵי

כָּל הָעוֹנוֹת,

יָתוֹם מִפֶּרַח

נִצָּב בְּטַבּוּרוֹ

שֶׁל שֻׁלְחָן זָקֵן

וּמֵפִיץ

נִיחוֹחֵי קוֹדְמַי,

הָעוֹלִים בְּאַפִּי

כְּרֵיחוֹ שֶׁל יֵין מַרְתְּפִים

אַגָּדִי.

רִקְמַת בַּד דְּהוּיָה,

מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁל אִמִּי,

רְקוּמָה בְּחוּטֵי

זָהָב שֶׁל תִקְווֹת

שֶׁהִצְהִיבוּ,

תְּלוּיָה עַל הַכֹּתֶל

הַמִּזְרָחִי שֶׁל בֵּיתִי,

הַמְּכֻסֶּה בְּטַפֶּטִים

שֶׁל תְּפִלּוֹת,

שֶׁאִמִּי נָשְׂאָה

חֲרִישִׁית

בְּיָמִים שֶׁל חוֹל

וְגַם בְּשַׁבָּתוֹת.