שיר:
עלה ברוח / יפעת גדות

הַתְּנוּדוֹת אֶצְלִי בַּגּוּף

תְּלוּיוֹת בְּכָל חִכּוּךְ

בִּלְתִּי-נִרְאֶה שֶׁל הָעוֹלָם

בְּתוֹךְ רֹאשִׁי.

וְכָל מַשָּׁב שֶׁל שְׁאֵלָה

מֵבִיא עִמּוֹ

עָנָן שֶׁל תַּבְהֵלָה

הַמְּנַקֶּרֶת בִּי

כְּמוֹ נְקִישׁוֹת חַלּוֹן.

הַמַּתִּירָה אֶת תְּוַאי הַשֶּׁקֶט

שסומן זֶה רַק עַתָּה.

וְשׁוּב תְּנוּדָה וְנִעְנוּעַ,

וְשׁוּב,

וְאָז שְׁמִטָּה.

הִנֵּה,

הַסְּעָרָה שָׁקְטָה.