סיפור תלמודי:
רבה בר בר חנה מפליג/ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא

 

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה:

 

פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה וְרָאִינוּ דָּג אֶחָד שֶׁיָּשְׁבָה לוֹ כַּלְבִּית בִּנְחִירָיו.

 

פְּלָטוּהוּ הַמַּיִם לַיַּבָּשָׁה.

 

חָרְבוּ עַל יָדוֹ שִׁשִּׁים כְּרַכִּים. וְאָכְלוּ מִבְּשָׂרוֹ שִׁשִּׁים כְּרַכִּים, וּמָלְחוּ מִמֶּנּוּ שִׁשִּׁים כְּרַכִּים,

 

וּמִלְּאוּ מִגַּלְגַּל עֵינוֹ אַחַת שְׁלֹש מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן.

 

וּכְשֶׁחָזַרְנוּ לְמָקוֹם זֶה לְסוֹף שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ

 

רָאִינוּ שֶׁהָיוּ מְנַסְּרִים מֵעַצְמוֹתָיו קוֹרוֹת וְעָמְדוּ וּבָנוּ אוֹתָם הַכְּרַכִּים.

 

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה:

 

פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה וְרָאִינוּ דָּג שֶׁעָלָה חוֹל עַל גַּבּוֹ וְקָנִים גְּדֵלִים עָלָיו.

 

סְבוּרִים הָיִינוּ – יַבָּשָׁה הִיא, עָלִינוּ וְאָפִינוּ וּבִשַּׁלְנוּ עַל גַּבּוֹ.

 

כְּשֶׁחַם גַּבּוֹ שֶׁל הַדָּג – נִתְהַפֵּךְ,

 

וְאִלְמָלֵא הָיְתָה הַסְּפִינָה קְרוֹבָה – הָיִינוּ טוֹבְעִים.

 

 

 

 

 

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה:

 

פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה.

 

הָלְכָה הַסְּפִינָה בֵּין סְנַפִּיר לִסְנַפִּיר שֶׁל דָּג אֶחָד שְׁלוֹשָה יָמִים וּשְׁלוֹשָה לֵילוֹת,

 

הַדָּג – בְּמַעֲלֵה הַמַּיִם וְהַסְּפִינָה בְּמוֹרַד הַמַּיִם.

 

שֶׁמָּא תֹּאמַר הַסְּפִינָה לֹא הָיְתָה קַלָּה בַּהֲלִיכָתָהּ –

 

בָּא רַב דִּימִי וְאָמַר: כְּדֵי חִמּוּם קֻמְקוּם שֶׁל מַיִם – הָיְתָה מְהַלֶּכֶת שִׁשִּׁים פַּרְסָא,

 

וּכְשֶׁהַפָּרָשׁ זָרַק חֵץ אַחֲרֶיהָ הִקְדִּימַתּוּ.

 

 

 

 

 

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה:

 

פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה

 

וְרָאִינוּ עוֹף אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַד קַרְסֻלָּיו בַּמַּיִם וְרֹאשׁוֹ בָּרָקִיעַ.

 

אָמַרְנוּ: "אֵין מַיִם" – וְהָיִינוּ מְבַקְּשִׁים לֵירֵד וּלְצַנֵּן עַצְמֵנוּ.

 

יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אַל תֵּרְדוּ!

 

הֲרֵי שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁנָּפַל לְכָאן מַעֲצָד שֶׁל בֶּן נַגָּר – וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לַקַּרְקַע.

 

וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁעֲמֻקִּים הַמַּיִם אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם רְדוּפִים.

 

אָמַר רַב אָשֵׁי: אוֹתוֹ עוֹף – "זִיז שָׁדַי" הוּא.

logo בניית אתרים